הלכה ליום שני כ"ט טבת תשס"ח 7 בינואר 2008

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

סעידה בת כתון ע"ה

ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

הבת כרמית

כוונת התפילה והברכות

כשמברך הברכה, צריך לכוין פירוש המילים שמוציא מפיו, וכגון כאשר מברך ברכת "שהכל נהיה בדברו", יכוין שכל הבריאה כולה נעשית במאמרו של השם יתברך.

וכתב בספר חסידים, כי כשמוציא הברכה מפיו, יזהר שלא יוציא מילה מפיו בלא כונה ומחשבה, ועל דבר זה חרה אף ה' בישראל, ושלח להם ביד הנביא ישעיה (פרק כט) "ואמר "יען כי ניגש העם הזה, בפיו ובשפתיו כבדני, ולבו רחק ממני, (שבפיהם הם אומרים את הברכות, אבל בלבם אינם חושבים כלל הכוונה הראויה), ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה". כי דרך האדם, שמרוב רגילותו במעשה שעושה פעמים רבות, קשה עליו לשמור עצמו לכוין כראוי בכל ברכה וברכה. וכן אמר הקדוש ברוך הוא לישעיה, ישעיה, ראה מעשה בני כי אינו אלא לפנים (כלומר מן השפה ולחוץ), ומחזיקים בי (בדת ה') כאדם שמחזיק ונוהג מנהג אבותיו בידו, באים בביתי, ומתפללים לפני תפילות הקבועות כמנהג אבותיהם, לא בלב שלם. וכן הזהירו רבותינו (נדרים סב.), "עשה דברים לשם פעלם".

וטוב שירגיל אדם עצמו לברך בקול רם, כי הקול מעורר הכוונה, ומעיקר הדין חייב כל אדם להשמיע על כל פנים לאזניו מה שמוציא מפיו, כמו שביארנו כבר בהלכות קריאת שמע.

וכן צריך להזהר כשמוציא ברכה מפיו, לבטא היטב את התיבות והאותיות שמוציא מפיו, ולא כאותם אנשים שמחמת המהירות שמברכים, בולעים כמה תיבות ואותיות עד שאין בדבריהם משמעות של ברכה בכלל, ועלול להתעורר עליהם חס ושלום קטרוג גדול על כך.

כתב מרן השלחן ערוך (סימן ה): יכוין בברכות פירוש המלות (המילים). כשיזכיר השם (כלומר, כשיאמר את שם ה') יכוין פירוש קריאתו באדנות שהוא אדון הכל (שהרי אין אנו מבטאים את שם ה' כמו שהוא נכתב, שנכתב באותיות יוד והא ואות ואו ואות הא, ואנו קוראים אותו כשם אדנות בלבד) ויכוין בכתיבתו (כלומר יכוין גם פירוש שם ה' בכתיבתו באותיות יוד והא וכו') שהוא היה, הווה ויהיה. וכשקורא שם אלהים, יכוין שהוא תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם. וכבר הזכרנו כוונות אלו בעבר, וכתבנו שכן יש לכוין בתפילה בברכותיה וכן בשאר הברכות.

אולם אחר שכתבנו כל זה, שאלנו על זה את מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, ואמר לנו, שכל דברי מרן בזה אינם מעיקר הדין אלא ממדת חסידות בלבד, ועל כן אין להורות לציבור אלא שיכונו פירוש שם ה' הרגיל, כלומר, שזהו שמו של ה' יתברך ותו לא. וכבר הזכרנו שכאשר כותב מרן דין בלשון יכוין וכו' וכיוצא בזה, אין כוונתו לחיוב גמור מן הדין, אלא להנהגה טובה ממדת חסידות.

על כן להלכה, עיקר הכוונה שעל האדם לכוין בזמן שמזכיר את שם ה', אינה אלא שזהו שמו של ה' יתברך, ומדת חסידות לכוין כסדר שכתב מרן בשלחן ערוך.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה