לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון
שאלה: אני נוסע לביקור לחג השבועות ללונדון, כיצד עלי לנהוג שם ביום טוב שני?
תשובה: בחוץ לארץ, נוהגים לעשות "יום טוב שני של גלויות", ולכן את חג השבועות יחוגו במשך יומיים. ותושב ארץ ישראל שנוסע לחוץ לארץ, ובדעתו לחזור לארץ ישראל, אסור לו לעשות מלאכה ביום טוב שני של גלויות כשהוא נמצא במקום שגרים שם יהודים. ויש אומרים שהאיסור הוא אפילו בצנעה ,(כלומר, גם כשאין שם אנשים). וכן פסק מרן זצ"ל שנכון להחמיר בדבר, שאפילו בצנעה לא לעשות שום מלאכה. (חזו"ע יו"ט עמוד קיא). ורק לענין התפילה, עליך להתפלל להקדים ולברך בבית ברכות התורה, ולאחר מכן להניח תפילין ולקרוא איתם קריאת שמע, ואחר כך תצא לבית הכנסת ותתפלל עם הציבור, אולם אתה תתפלל תפילה של חול בלחש. ואת ההלל תאמר בלי ברכה, וכמו שנוהגים בראש חודש. וכשיתפללו מוסף, תעמוד עם הציבור ותקרא פרקי תהלים.
שאלה: האם זה נכון שמותר לברור ביום טוב?
תשובה: אסור לברור ביום טוב כשם שאסור לברור בשבת. יש חילוק בין איסור בורר בשבת לאיסור בורר ביום טוב, שבשבת, מותר לברור, רק כאשר מוציא את האוכל מן הפסולת, ואוכל מיד. אבל ביום טוב, אין צורך שיברור דוקא את האוכל מן הפסולת, אלא יש לברור בצורה הנוחה יותר, שאם הפסולת מרובה, אז יברור את האוכל, ואם האוכל מרובה, אז יברור את הפסולת. לכן אם יש לו מיץ לימון עם גרעינים, מותר להוציא ממנו את הגרעינים ביום טוב. וכל זה דוקא כשבורר באמצעות הידיים, אבל לברור באמצעות כלי מיוחד, אסור, הן בשבת והן ביום טוב. (שלחן ערוך סימן תקי).
שאלה: האם יש בעיה מצד ההלכה ליסוע לאדמו"ר שלנו לחג השבועות, בלי האשה והילדים?
תשובה: חייב אדם להקביל פני רבו ברגל. (ראש השנה טז:). אולם כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (שם עמוד צט), שלא נכון שאדם יעזוב את אשתו ובניו וילך אל רבו הגר בעיר אחרת. שהרי מצוה מן התורה לשמוח ביום טוב יחד עם אשתו ובניו. שנאמר "ושמחת אתה וביתך". ובפרט אם אשתו מקפידה על זה, שבודאי אין לו ליסוע לרבו בניגוד לרצונה. ואין המצוה להקביל פני רבו, אלא כאשר רבו גר באותו מקום שהוא גר בו, שאז יכול לבקר את רבו, ולשוב אל ביתו. ואפילו אם רואה שאשתו מוחלת לו ומרשה לו ליסוע, לא יסע. ורק אם רואה שאשתו ממריצה אותו ומעודדת אותו ליסוע, יכול לנסוע לרבו, ובתנאי שיקיים מצוות שמחה לאשתו, שיקנה לה בגדים ותכשיטים נאים, וכן ידאג לצרכי הילדים.
