הלכה ליום שישי כ"ו אייר תשע"ט 31 במאי 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - ישראלי שנוסע לאנגליה – ברירה ביום טוב – נסיעה לרב לכבוד החג

לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: אני נוסע לביקור לחג השבועות ללונדון, כיצד עלי לנהוג שם ביום טוב שני?

תשובה: בחוץ לארץ, נוהגים לעשות "יום טוב שני של גלויות", ולכן את חג השבועות יחוגו במשך יומיים. ותושב ארץ ישראל שנוסע לחוץ לארץ, ובדעתו לחזור לארץ ישראל, אסור לו לעשות מלאכה ביום טוב שני של גלויות כשהוא נמצא במקום שגרים שם יהודים. ויש אומרים שהאיסור הוא אפילו בצנעה ,(כלומר, גם כשאין שם אנשים). וכן פסק מרן זצ"ל שנכון להחמיר בדבר, שאפילו בצנעה לא לעשות שום מלאכה. (חזו"ע יו"ט עמוד קיא). ורק לענין התפילה, עליך להתפלל להקדים ולברך בבית ברכות התורה, ולאחר מכן להניח תפילין ולקרוא איתם קריאת שמע, ואחר כך תצא לבית הכנסת ותתפלל עם הציבור, אולם אתה תתפלל תפילה של חול בלחש. ואת ההלל תאמר בלי ברכה, וכמו שנוהגים בראש חודש. וכשיתפללו מוסף, תעמוד עם הציבור ותקרא פרקי תהלים.

 

שאלה: האם זה נכון שמותר לברור ביום טוב?

תשובה: אסור לברור ביום טוב כשם שאסור לברור בשבת. יש חילוק בין איסור בורר בשבת לאיסור בורר ביום טוב, שבשבת, מותר לברור, רק כאשר מוציא את האוכל מן הפסולת, ואוכל מיד. אבל ביום טוב, אין צורך שיברור דוקא את האוכל מן הפסולת, אלא יש לברור בצורה הנוחה יותר, שאם הפסולת מרובה, אז יברור את האוכל, ואם האוכל מרובה, אז יברור את הפסולת. לכן אם יש לו מיץ לימון עם גרעינים, מותר להוציא ממנו את הגרעינים ביום טוב. וכל זה דוקא כשבורר באמצעות הידיים, אבל לברור באמצעות כלי מיוחד, אסור, הן בשבת והן ביום טוב. (שלחן ערוך סימן תקי).

 

שאלה: האם יש בעיה מצד ההלכה ליסוע לאדמו"ר שלנו לחג השבועות, בלי האשה והילדים?

תשובה: חייב אדם להקביל פני רבו ברגל. (ראש השנה טז:). אולם כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (שם עמוד צט), שלא נכון שאדם יעזוב את אשתו ובניו וילך אל רבו הגר בעיר אחרת. שהרי מצוה מן התורה לשמוח ביום טוב יחד עם אשתו ובניו. שנאמר "ושמחת אתה וביתך". ובפרט אם אשתו מקפידה על זה, שבודאי אין לו ליסוע לרבו בניגוד לרצונה. ואין המצוה להקביל פני רבו, אלא כאשר רבו גר באותו מקום שהוא גר בו, שאז יכול לבקר את רבו, ולשוב אל ביתו. ואפילו אם רואה שאשתו מוחלת לו ומרשה לו ליסוע, לא יסע. ורק אם רואה שאשתו ממריצה אותו ומעודדת אותו ליסוע, יכול לנסוע לרבו, ובתנאי שיקיים מצוות שמחה לאשתו, שיקנה לה בגדים ותכשיטים נאים, וכן ידאג לצרכי הילדים.

שאלות ותשובות על ההלכה

לא הבנתי האם מותר לברור או לא, בתחילה כתבתם שלא ולבסוף כן. ב' סיון תשע"ט / 5 ביוני 2019

מותר לברור, אך אסור לברור בכלי. וכן יש לברור תמיד את מה שקל יותר, לדוגמא, אם יש יותר פסולת, אז יש לברור את האוכל, ואם יש יותר אוכל, אז יש לברור את הפסולת. ואין לנפות קמח. 

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה