הלכה ליום שישי י"ט אייר תשע"ט 24 במאי 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - אמירת שלום – ברכה על "פִּירֶה" – מילה בקרני ליזר

לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: האם מותר לומר "שלום" בבוקר לפני התפילה?

תשובה: במסכת ברכות (יד.) מבואר שאסור לומר לאדם "שלום" בבוקר לפני תפילת שחרית. ונאמרו בענין זה דברים חמורים. מפני ששמו של הקדוש ברוך הוא "שלום" ואין להקדים לשאול בשלום אדם לפני התפילה. ומעיקר הדין איסור זה שייך דוקא כאשר אדם מקדים ומשכים לפתחו של חבירו, שהולך לביתו או לחנותו לומר לו שלום ולדבר איתו. אבל אם פוגש את חבירו באקראי ברחוב, מותר לומר לו "שלום". ומכל מקום כתב הרשב"א, שגם במקרה שפוגש את חבירו ברחוב, נכון לומר לו "צפרא דמרי טב", כלומר "בוקר טוב", ולא להשתמש במילה "שלום". ומרן בשלחן ערוך (סימן פט) הביא את דברי הרשב"א הללו. ואף שמעיקר הדין כאמור יש להקל, מכל מקום רבים נוהגים להחמיר בזה כדברי הרשב"א. ובאופן כללי, כאשר פוגשים שכן או חבר, שאומר שלום, יש להשיב לו שלום. ואותם שאינם משיבים לאדם ששואל בשלומם, ובגמרא במסכת ברכות (דף ו:), אמר רבי חלבו אמר רב הונא, כל שיודע בחברו שהוא רגיל לומר לו שלום, יקדים לו שלום, שנאמר, "בקש שלום ורדפהו", ואם נתן לו ולא החזיר, נקרא גזלן.

 

שאלה: מה מברכים על פִּירֶה?

תשובה: פירה, שהוא תפוחי אדמה מרוסקים ומתובלים במלח ותבלין, ברכתו "בורא פרי האדמה", ואפילו למנהג האשכנזים שרגילים לברך "שהכל נהיה בדברו" על פירות מרוסקים, זהו דוקא כשנתרסקו הפירות לגמרי, ולא ידוע אילו פירות נמצאים כאן, אבל בפירה, שניכר הדבר שמדובר ברסק תפוחי אדמה, לכל הדעות ברכתו בורא פרי האדמה. וכן פסקו גדולי האחרונים, היעב"ץ בסידורו, והגאון המשנה ברורה (סימן רב ס"ק מ) ועוד. ובעצם הדבר שיש לברך "בורא פרי האדמה" על תפוחי אדמה, הנה אף שיש שכתבו לברך עליהם "שהכל", זהו משום שהם טעו לחשוב שהתפוחי אדמה הם מין ממיני הפטריות והכמהין הגדלים באדמה, אבל באמת ידוע שתפוחי אדמה יונקים מן האדמה ממש, ואינם ממיני הפטריות, ויש לברך עליהן בורא פרי האדמה כדין שאר הירקות.

 

שאלה: תינוק שיש לו בעיה בקרישת הדם, האם מותר למול אותו בבית החולים באמצעות קרני ליזר?

תשובה: לא נכון למול על ידי קרני לייזר, ואף על פי שהרופא המוהל הוא יהודי שומר מצוות, בכל זאת לא נכון לעשות כן, משום שיש צורך שהמילה תעשה דוקא על ידי דבר הכורת, כלומר, סכין וכדומה. אולם מאחר ולפעמים אין אפשרות אחרת, כתבו כמה מגדולי האחרונים להקל בדבר במקום צורך גדול, אלא שהמוהל לא יברך על המילה בצורה כזו. ולמעשה, כתב בספר תורת הברית (פרק טז), שבזמנינו כבר אין צורך למול על ידי קרני לייזר, כי כיום ישנם דרכים בהם ניתן למולו כרגיל ולהשתמש בשעת המילה באמצעים מסויימים הגורמים לקרישת הדם ולבצע את המילה כדתה והלכתה. אך כמובן, שבמקרה כזה יש לבחור במוהל בקי ומומחה מאד, ולא לסמוך על כל אדם.

 

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה