הלכה ליום שישי ה' אייר תשע"ט 10 במאי 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

התינוק בניה בן רעות

לרפואה שלמה בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו אמן כן יהי רצון

הוקדש על ידי

אהבת ישראל

שאלות ותשובות הלכה יומית - בעלי ברית – חתן בר מצוה – להכנס לנסיון

לקט מתשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: נולד לנו בן, האם מותר לי להסתפר ביום הברית שהוא יום ראשון הקרוב?

תשובה: אף על פי שאין להסתפר בימי ספירת העומר, מכל מקום כתב הרמ"א (סימן תצג ס"ב) שבעלי ברית, שהם הסנדק, אבי הבן והמוהל, מותרים להסתפר ביום הברית. וכן פסק מרן רבינו זצ"ל (חזון עובדיה יום טוב עמוד רסד). ואם הברית חלה ביום ראשון, מותר לבעלי הברית להסתפר אפילו ביום שישי, מפני שביום ראשון לא יהיה להם פנאי לכך. וכן פסקו הרבה פוסקים שהביא מרן זצ"ל את דבריהם.

 

שאלה: בני נכנס לגיל מצוות תוך ימי הספירה, האם הוא רשאי להסתפר לכבוד ה"בר מצווה"?

תשובה: בשו"ת משנה הלכות (ח"ו סימן מה) נשאל בשאלה הזו, והשיב, שאי אפשר להקל לבר מצוה להסתפר ביום שנכנס לעול מצוות, שאם נאמר שמותר לו להסתפר, אם כן אנו מדמים אותו ממש לחתן שמתחתן, ואם כן גם נאמר שלא אומרים "תחנון" בבית הכנסת שמתפלל בו הבר מצוה. ומעולם לא שמענו שפוטרים את הציבור מתחנון בגלל שיש שם "בר מצוה". ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (שם עמוד רסו) כתב, שאצלינו המנהג פשוט שבאמת לא אומרים תחנון בבית הכנסת כשיש שם "בר מצוה", והביא שכן המנהג בירושלים ובמצרים ובהרבה מדינות, והחתן בר מצווה הוא כחתן. ולפי זה נראה שגם לענין תספורת בימי הספירה, כיון שאין האיסור בזה אלא מצד מנהג, אם כן רשאי בר המצוה להסתפר ביום מלאת לו שלוש עשרה שנה, אפילו בימי הספירה.

 

שאלה: האם מותר לי להכניס את עצמי לנסיון, כדי להתגבר ולהתעלות?

תשובה: במסכת סנהדרין (קז.) אמרו, לעולם אל יביא אדם את עצמו לידי נסיון, שהרי דוד המלך אמר, "בְּחָנֵנִי ה' וְנַסֵּנִי", כלומר, ביקש שה' יכניס אותו לנסיון, ולבסוף נכשל בבת שבע. ואז אמר, "בָּחַנְתָּ לִבִּי פָּקַדְתָּ לַּיְלָה צְרַפְתַּנִי בַל תִּמְצָא זַמֹּתִי בַּל יַעֲבָר פִּי", כלומר, אמר דוד המלך, מי יתן והיה בפי רסן לעכב את אמרי פי, שלא הייתי אומר בחנני ה' ונסני, שהרי הנסיון הביא אותו לידי חטא. וזהו מה שאמרו חז"ל במסכת אבות (פ"ב), "אַל תַּאֲמֵן בְּעַצְמָךְ עַד יוֹם מוֹתָךְ".

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה