הלכה ליום רביעי י"ד ניסן תשפ"ו 1 באפריל 2026

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מזל בת בת שבע ז"ל

שהיום חל יום פטירתה
תנצב"ה
תהיה מנוחתה עדן וכבוד

הוקדש על ידי

המשפחה

הגפנים סמדר נתנו ריח

מתוך דרשת מרן זצ"ל לחג הפסח

נאמר בתורה: "וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם", ואמרו רבותינו במדרש (רבה פרשת בשלח), מי אמר "וַי"? פרעה אמר "וַי" (וזה שנאמר וַיְהִי בְּשַׁלַּח, "וַיְ" הִי בְּשַׁלַּח, שפרעה אמר אוי ואבוי לי ששחררתי את עם ישראל). ומדוע הצטער פרעה על ששלח את עם ישראל?

משל לאדם אחד שהיתה לו שדה, ובמשך הזמן הפכה לתל חורבות, גל של אבנים ועפר, עמד ומכרה לאדם אחר, ואותו אדם השקיע רבות בשדה, ניקה אותה וסילק את כל האבנים מתוכה, ומצא תחתיו מעיין של מים חיים. נטע בשדה ערוגות ערוגות, של גפנים, של רימונים, של תאנים ושל תמרים, וערוגות מיוחדות לשושנים עם ורדים, מור ואהלות עם כל ראשי בשמים, המפיצים ריח טוב למרחוק, כל מי שהיה עובר סביב לשדה, היה נהנה מאד ממראה עיניו, ומרבה לשבח את האדם הזה שטיפח כל כך את השדה שהיתה מוזנחת במשך הרבה שנים.

עבר שם האדם ההוא שמכר את השדה, ולא האמין למראה עיניו, והתחיל בוכה ואומר, אוי לי שמכרתי את השדה הזו!

כך פרעה הרשע, כל זמן שהיו ישראל סגורים בתוך מצרים, הרי היו עם של עבדים מושפלים ובזויים, ולא ניכרו בהם כל כך התכונות המיוחדות שלהם, והיו דומים לערימה של עפר ואבנים, ועליהם נאמר "גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה". אבל לאחר שיצאו ממצרים, ונכנסו לרשותו של משה רבינו, הרי אז נאמר בהם "מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים וְנֹזְלִים מִן לְבָנוֹן", כי אז קבלו ישראל את התורה הקדושה ודבר ה' החל לפעם בהם, אז ראו כל ישראל מראות אלוקיים, ואז התפרסמו בכל העולם בתכונותיהם היקרות, ונודעה בכל העמים חכמתם ובינתם, הרי אז עמד פרעה הרשע וזעק, "וי וי, שעם סגולה הללו יצאו מתחת ידי"!

לא יצאו ישראל ממצרים עבור החירות הגשמית לבדה, אלא עיקר תכלית יציאתינו ממצרים, וכל הגלויות שסבלנו במשך אלפי שנים ונצלנו מהן, הכל היה שוה עבור יציאתן מן הכח אל הפועל של תכונותיהן היקרות של ישראל הקדושים הדבקים בצור מחצבתם. (ראה מאור ישראל דרשות, עמוד קנו).

מערכת הלכה יומית, מברכת את כל הלומדים היקרים, תזכו לשנים רבות נעימות וטובות, ימלא ה' כל משאלות לבכם לטובה, ותזכו לחוג את חג הפסח מתוך בריאות ושמחה ועושר ושלום, וזכות מרן רבינו זצ"ל תעמוד לכם ולכל בניכם ובנותיכם. אמן כן יהי רצון.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה