מתוך דרשת מרן זצ"ל לחג הפסח
נאמר בתורה: "וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם", ואמרו רבותינו במדרש (רבה פרשת בשלח), מי אמר "וַי"? פרעה אמר "וַי" (וזה שנאמר וַיְהִי בְּשַׁלַּח, "וַיְ" הִי בְּשַׁלַּח, שפרעה אמר אוי ואבוי לי ששחררתי את עם ישראל). ומדוע הצטער פרעה על ששלח את עם ישראל?
משל לאדם אחד שהיתה לו שדה, ובמשך הזמן הפכה לתל חורבות, גל של אבנים ועפר, עמד ומכרה לאדם אחר, ואותו אדם השקיע רבות בשדה, ניקה אותה וסילק את כל האבנים מתוכה, ומצא תחתיו מעיין של מים חיים. נטע בשדה ערוגות ערוגות, של גפנים, של רימונים, של תאנים ושל תמרים, וערוגות מיוחדות לשושנים עם ורדים, מור ואהלות עם כל ראשי בשמים, המפיצים ריח טוב למרחוק, כל מי שהיה עובר סביב לשדה, היה נהנה מאד ממראה עיניו, ומרבה לשבח את האדם הזה שטיפח כל כך את השדה שהיתה מוזנחת במשך הרבה שנים.
עבר שם האדם ההוא שמכר את השדה, ולא האמין למראה עיניו, והתחיל בוכה ואומר, אוי לי שמכרתי את השדה הזו!
כך פרעה הרשע, כל זמן שהיו ישראל סגורים בתוך מצרים, הרי היו עם של עבדים מושפלים ובזויים, ולא ניכרו בהם כל כך התכונות המיוחדות שלהם, והיו דומים לערימה של עפר ואבנים, ועליהם נאמר "גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה". אבל לאחר שיצאו ממצרים, ונכנסו לרשותו של משה רבינו, הרי אז נאמר בהם "מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים וְנֹזְלִים מִן לְבָנוֹן", כי אז קבלו ישראל את התורה הקדושה ודבר ה' החל לפעם בהם, אז ראו כל ישראל מראות אלוקיים, ואז התפרסמו בכל העולם בתכונותיהם היקרות, ונודעה בכל העמים חכמתם ובינתם, הרי אז עמד פרעה הרשע וזעק, "וי וי, שעם סגולה הללו יצאו מתחת ידי"!
לא יצאו ישראל ממצרים עבור החירות הגשמית לבדה, אלא עיקר תכלית יציאתינו ממצרים, וכל הגלויות שסבלנו במשך אלפי שנים ונצלנו מהן, הכל היה שוה עבור יציאתן מן הכח אל הפועל של תכונותיהן היקרות של ישראל הקדושים הדבקים בצור מחצבתם. (ראה מאור ישראל דרשות, עמוד קנו).
מערכת הלכה יומית, מברכת את כל הלומדים היקרים, תזכו לשנים רבות נעימות וטובות, ימלא ה' כל משאלות לבכם לטובה, ותזכו לחוג את חג הפסח מתוך בריאות ושמחה ועושר ושלום, וזכות מרן רבינו זצ"ל תעמוד לכם ולכל בניכם ובנותיכם. אמן כן יהי רצון.
