הלכה ליום רביעי י"ז אדר ב תשפ"ד 27 במרץ 2024

היוצא מביתו בימי הפסח

שאלה: אנו נוסעים לארצות הברית לחג הפסח, (יהיה לנו שם רכב, אך אנו גרים אצל אחי). אנו יוצאים יומיים לפני פסח. האם זה בסדר שנסמוך על מכירת חמץ על כל החמץ שיש לנו בבית בישראל?

תשובה: נסביר את השאלה. מי שיוצא מביתו בימים הסמוכים לפסח, ואינו מתכוין לחזור לביתו לחג הפסח, הדין הוא, שעליו לעשות "בדיקת חמץ" בביתו לפני שיצא מהבית. ויעשה בדיקת חמץ בלי ברכה, ולאור הנר כפי שעושים תמיד. (כף החיים סימן תלו אות ו).

אך בשאלה שלפנינו, מדובר במשפחה שעוזבים את הבית לכל ימות הפסח, ולא מנקים את הבית מכל החמץ שבתוכו, אלא משאירים חמץ בארונות הבית וכדומה. וסומכים על כך שעושים "מכירת חמץ", וממילא כל החמץ שבבית יהיה מכור לנכרי (לגוי). ובאופן כזה לכאורה אין צורך אפילו בבדיקת חמץ, שהרי אין ספק שהבית מלא בדברי חמץ, אבל הם אינם שייכים ליהודי, אלא לנכרי שקונה אותם במכירת חמץ, וחמץ של הגוי, אין חיוב למכור אותו במקרה כזה.

הפסד מצוות "תשביתו"
אולם עדיין יש לפנינו שתי בעיות. הבעיה הראשונה, אדם כזה שיצא מהבית לכל ימות הפסח, יפסיד את מצוות בדיקת חמץ וביעור חמץ (שהיא מצוות "תשביתו"). ובגמרא במסכת מנחות (מא.) מבואר שלפעמים אדם נענש על כך שהוא מפקיע (פוטר) את עצמו ממצוות עשה.

מכירה שתחול לאחר זמן הבדיקה
בעיה נוספת, שהרי מכירת חמץ הנהוגה בכל המקומות, נעשית באופן כזה, שהחמץ נמכר לנכרי ביום י"ד בניסן, שהוא יום ערב פסח, בבוקר. וממילא, בליל י"ד בניסן, שהוא הזמן שבו חייבים לערוך "בדיקת חמץ", החמץ עדיין לא נמכר לנכרי. ולכן יש מקום לומר שאדם כזה חייב לבדוק את החמץ שלו, שהרי הוא עדיין שלו עד למחרת היום. וכן באמת דעת החיי אדם (כלל קיט) ועוד. שמאחר ובזמן שחלה החובה לבדוק את החמץ, יהודי זה מחזיק ברשותו חמץ, הרי שעליו לבדוק אותו, אף על פי שלמחרת הכל ימכר לנכרי.

הדין למעשה
ולמעשה פסק הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל (והובא באור לציון ח"ג, ז, יט), שהנכון הוא, שאדם כזה לא ימכור את כל חדרי הבית במכירת חמץ, אלא יבדוק חדר אחד (בלילה האחרון לפני שיוצא מביתו, או בסמוך ליציאה ממש), ויקיים בזה מצוות בדיקת חמץ. ושאר החמץ יהיה כלול במכירת חמץ. והגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א (סימן תלו) כתב, שאם לא בדק את החמץ, נכון שידאג למכור את החמץ שלו לגוי כבר מיום י"ג בניסן, כדי שלא יכנס לחיוב בדיקת חמץ.

ובמקום שנמצא, אם יש לו שם רכב, צריך שיערוך בדיקת חמץ ברכב שלו בליל י"ד בניסן, כבכל שנה. ואין לברך על בדיקת חמץ ברכב. (שלמי מועד עמוד שיג).

ולסיכום: מי שנוסע כמה ימים לפני פסח למקום אחר, נכון שיערוך בדיקת חמץ באחד מחדרי הבית, וחדר זה יהיה נקי מחמץ, ואת שאר החמץ ימכור במכירת חמץ. ואם יש לו מכונית במקום שבו הוא מבקר, עליו לבדוק חמץ במכונית במקום שנמצא שם בליל י"ד בניסן. אך לא יברך על בדיקת המכונית.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה