פורים שחל במוצאי שבת
היום הוא יום ל' אדר ב' שהוא היום הראשון של ראש חודש אדר ב'. והשנה, יחול יום הפורים (י"ד באדר) ביום ראשון. וכידוע, בכל מקום חוגגים את יום הפורים ביום י"ד באדר, מלבד הערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, שחוגגים את הפורים ביום ט"ו באדר.
תענית אסתר שחלה בשבת
יום תענית אסתר יחול השנה בשבת. ומאחר ואסור להתענות ביום השבת, היה מן הראוי לדחות את התענית לאחר השבת, ליום ראשון כפי שנוהגים בשאר התעניות. אולם רבותינו הראשונים כתבו (האגודה ועוד) שתענית אסתר אינה נחשבת פורענות שיש לדחותה, אלא אדרבה, יש להקדימה ליום שישי. אלא שלא רצו רבותינו להקדים את התענית ליום שישי, מפני כבוד השבת, (מהרי"ל), לכן הקדימו את התענית ליום חמישי שלפניו, שהוא יום י"א באדר. ולאור כל זאת, השנה יהיה עלינו לבאר עוד מקצת דינים מיוחדים השייכים לפורים החל במוצאי שבת.
משנכנס אדר מרבין בשמחה
בגמרא במסכת תענית (דף כט.) אמר רבי יהודה בנו של רב שמואל בן שילת משמו של רב, כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך משנכנס אדר מרבים בשמחה. אמר רב פפא, הלכך כל אחד מישראל שיש לו דין (משפט) עם נכרי (גוי), ישתמט ממנו בחודש אב, משום רוע מזלם של ישראל בחודש אב, וישתדל שיצא הדין בחודש אדר משום שאז מזלם של ישראל הוא טוב מאד.
ומקור הדברים, הוא כמו שנאמר במגילת אסתר, "והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה", ללמדנו, שמזל החודש גורם הצלה וטובה לישראל, שבחודש זה מזלם הוא טוב.
הטעם שמזלם של ישראל מאיר באדר
ובפירוש רש"י במסכת תענית (כט.), הסביר מה שאמרו חז"ל שמשנכנס אדר מרבין בשמחה, שהוא משום שהימים הללו היו ימי נסים לישראל, והם הניסים שאירעו בפורים ולאחר מכן בפסח. ומאז שנעשו לישראל נסים גדולים בימים הללו, הרי הימים הללו מאירים לישראל לעולם, ומסוגלים להביא עליהם טובה גדולה.
ובספר שפת אמת (על מסכת תענית שם) כתב, שיתכן להסביר את הדברים, משום שבזמן שהיה בית המקדש קיים, בימי חודש אדר היו מביאים שקלים לבית המקדש, ואז היו ישראל מתנדבים בשמחה את שקלי הקודש, וכן היה הן בזמן המשכן, והן בזמן בתי המקדש הראשון והשני, ולכן היתה אז שמחה גדולה בעולם, ועד היום הזה על ידי כך שקוראים בבית הכנסת את פרשת שקלים, מתעוררת שמחה בעולם.
אדר ראשון או שני
ואיך שיהיה לפי הטעם העיקרי שהסברנו על פי פירוש רש"י, שהשמחה בחודש אדר היא מחמת הניסים שנעשו בימים הללו, לכן בודאי שענין השמחה שייך באדר השני דוקא, שהוא החודש העיקרי, שסמוך לחודש ניסן, ובו אנו מציינים את ימי הפורים. ואף על פי שיש אומרים (על פי דברי הירושלמי), שימי הפורים עצמם היו בשנה מעוברת בחודש אדר הראשון, מכל מקום הרי המפרשים (קרבן העדה ופני משה) הסבירו את דברי הירושלמי שבאמת ימי הפורים היו באדר השני. ולכן אף אנו החל מראשית חודש אדר ב', נרבה בעזרת ה' בשמחה, וה' יתברך ישפיע לנו שפע שמחה וקדושה וטהרה, ונזכה לראות בביאת משיח צדקינו, בגאולה השלימה במהרה בימינו אמן.
