הלכה ליום ראשון כ"ה אייר תשפ"ד 2 ביוני 2024

כיפה בחוף הים – כיסוי ראש בשעת הברכה

שאלה: האם חובה ללכת עם כיפה בחוף הים? האם אפשר לברך עם היד על הראש?

תשובה: ראשית כל עלינו לבאר את ענין החיוב לכסות את ראשו בזמן שמוציא שם ה' מפיו. ביארנו כבר בעבר, שמעיקר הדין אין חיוב ללכת עם כיפה, כי מה שנזכר בגמרא (שבת קיח:) "אמר רב הונא בריה דרב יהושע, תיתי לי (כמו, תבא לי ברכה) שלא הלכתי ארבע אמות בגילוי הראש", אין זה מעיקר הדין, אלא מצד מידת חסידות שהיה נוהג בה. ומכל מקום הזכרנו את דברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שבזמנינו שנעשתה הכיפה לסימן היכר המבדיל בין עובד אלוקים לאשר לא עבדו, יש יותר ממידת חסידות בזה.

אולם הדבר פשוט, שכאשר נמצא אדם בביתו וקם משנתו, או כאשר אדם נמצא בחוף הים במקום שרוחצים, אין עליו חיוב מן הדין ללכת עם כיפה מן הדין. ועל כן נותר לנו לבאר, כאשר בא אדם לומר דבר שבקדושה, האם חייב מן הדין לשים אז כיפה על ראשו, או שגם אז אין חיוב בזה מעיקר הדין.

במסכת סופרים (פי"ד הט"ו) שנינו, מי שהיו בגדיו פרומים (קרועים קצת) או שהיה ראשו מגולה, רשאי לקרוא כך קריאת שמע. ויש אומרים, אם היו בגדיו פרומים, קורא קריאת שמע, אבל אם היה ראשו מגולה, אינו קורא, שאינו רשאי להוציא אזכרה מפיו (כלומר, להזכיר שם שמים בפיו) כשראשו מגולה. ומבואר אם כן שנחלקו במסכת סופרים אם מותר לברך ולומר דבר שבקדושה כשראשו מגולה. ומרן הבית יוסף (סימן צא) הביא בשם רבינו ירוחם שלענין הלכה אנו תופסים שאסור לברך כשראשו מגולה. וכן פסק מרן בשלחן ערוך.

ויש לציין כי לדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, מן הראוי שגם בנות, רווקות ונשואות, ישימו על ראשיהן איזה כיסוי בשעה שהן מברכות, ובפרט בשעה שמתפללות ומברכות ברכת המזון. ויש צדקניות שנוהגות בזה. אשריהן ואשרי חלקן.

וכעת נותר לנו רק לבאר, האם די בהנחת היד על הראש בכדי שיוכל לברך, או שאין תועלת במה שיניח ידו על ראשו.

כתוב בתרומת הדשן (סי' י'), הנחת היד על הראש אינה נחשבת לכסוי, וטעם הדבר, שהראש והיד גוף אחד הם, ואין הגוף יכול לכסות עצמו. נמצינו למדים אם כן, שאין הנחת היד על הראש מועילה להחשב ככסוי אחר. וכן פסק מרן השלחן ערוך. והוסיף על זה, שלפי טעמו של התרומת הדשן, נראה שאם אדם אחר מכסה את ראשו של חבירו בידו, יכול חבירו לברך, מפני שאין זה גוף אחד.

ולסיכום: אדם הבא לברך, חייב לשים כסוי כגון כיפה על ראשו, וכן רשאי לברך בעת שידו של חבירו מונחת על ראשו, אבל הנחת ידו שלו על ראשו, אינה נחשבת לכסוי הראש לענין זה.

שאלות ותשובות על ההלכה

קראתי כך: הרב עובדיה יוסף שנשאל בנושא בקשר לבנות רווקות: "...ועינינו הרואות שהמנהג פשוט שכל הבנות החרדות לדבר ה' שרגילות ללכת ללא כיסוי ראש לפני נישואיהן, מתפללות ומברכות ואומרות דברי קדושה, ולומדות תורה בבתי הספר, ללא כיסוי ראש כלל, ולא שמענו מעולם שיחמירו בזה, ומצד ההלכה יש פנים מסבירות להקל לבנות פנויות שהולכות כן באופן תמידי, לכן נראה שאין למחות בידן, שיש להן על מה שיסמוכו ג' סיון תשפ"ד / 9 ביוני 2024

נכון הדבר שכך נהגו כולם להקל, רק הזכרנו שלדעת מרן זצ"ל יש מקום רב להזהר בזה לכתחילה. אבל נכון הדבר שאפילו בנות ביתו לא נזהרו בזה.

נראה שצריך להדגיש שאם מכסה את הראש ביד העטופה בשרוול –מועיל. כ"ט אייר תשפ"ד / 6 ביוני 2024

תבורך על ההערה

שלום לכבוד הרב
רציתי לשאול: א' כשאני רץ הכיפה כל הזמן נופלת לי, האם מותר לרוץ ללא כיפה? ב'ומה הדין במסלולי אופניים וטיולי ג'יפים וכדו' לגבי כיפה?
תודה רבה כ"ז אב תשפ"ב / 24 באוגוסט 2022

מצד הדין, יש מקום להקל, אבל אנשים יראי שמים שיש להם ערכים נכונים, דואגים לסיכה. תוכל ללכת לחנות של כיפה ולבקש סיכה מיוחדת שנצמדת מתחת לכיפה.

האם בעת שייט בים כשיש חשש שהכיפה תעוף לים, האם צריך לחבוש כיפה? כ"ה סיון תשפ"ב / 24 ביוני 2022

כשיש חשש שהכיפה תעוף, אם יכול ישים סיכה וכדומה, ואם אינו יכול, מצד הדין אינו חייב ללכת שם עם כיפה, כמו שכל הרוחצים בים אינם עם כיפה.

אנשים הנמצאים בים לרוב נמצאים ללא חולצה עליהם, האם מותר לברך ללא חולצה? מותר לברך ללא חולצה וכיפה? מותר לברך ללא חולצה ויד של חברו על ראשו? י"ז אב תשע"ד / 13 באוגוסט 2014

מותר לברך ללא חולצה. אין לברך ללא כיפה, וידו של חבירו נחשבת ככיפה.

האם עדיף לא לברך שאין כיפה, או שאם אין לו כיפה אז מותר לברך ? י"ז אב תשע"ד / 13 באוגוסט 2014

אסור לאכול בלי ברכה. ולכן לא יאכל עד שימצא משהו להניח על ראשו, או יבקש מחבירו שיניח את ידו על ראשו, ואז יברך.

האם אדם שנמצא בתוך בית (כלומר שיש תקרה מעליו), האם אפשר להזכיר שם ה׳ בלי כיפה ולהסתמך על התקרה? י"ז אב תשע"ד / 13 באוגוסט 2014

אין להסתמך על התקרה לענין זה

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה