הלכה ליום ראשון ט"ו טבת תשע"ט 23 בדצמבר 2018

יוצא דופן

שאלה: אשתי ילדה בשעה טובה בן, בשבת, והלידה היתה בניתוח קיסרי. האם אפשר למול את התינוק ביום השמיני, כלומר בשבת הבאה?

נאמר בתורה לגבי תינוק שנולד: "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ". כלומר, יש למול את התינוק ביום השמיני ללידתו.

ובמשנה במסכת שבת (דף קכח:) מבואר שמצוות ברית מילה דוחה את השבת. כלומר, יש למול את התינוקות גם בשבת. ואף על פי שהיה מן הראוי לאסור בהחלט למול בשבת, שהרי יש במעשה מילה חילול שבת ממש. מכל מקום בגמרא (דף קלב.) מבואר שלכל הדעות מצוות מילה דוחה את השבת, ולמדו כן רבותינו ממדרש הפסוקים.

ומבואר עוד בגמרא, שכל מה שמצוות מילה דוחה את השבת, זהו דוקא כאשר באים למול את התינוק ביום השמיני ללידתו, אבל תינוק שמסיבה כל שהיא לא יכלו למול אותו ביום השמיני ללידתו, ולמשל, אם היה התינוק חולה בצהבת, ולכן הוכרחו לדחות את הברית בכמה ימים, שוב אי אפשר למול אותו בשבת, משום שהשבת נדחית דוקא ביום השמיני ללידה, כאשר אז יש את המצווה המיוחדת למול את הילד דוקא ביום זה.

ולגבי תינוק שנולד בניתוח קיסרי, הנקרא בפיהם של רבותינו "יוצא דופן" (כי הוא יצא מצד הדופן, כלומר מן הצד של בטן אמו). נחלקו רבותינו בגמרא (דף קלה.) מתי יש למול אותו. כי לדעת רב אסי, תינוק שנולד בניתוח קיסרי, אין למול אותו ביום השמיני ללידתו, אלא ביום הראשון ללידתו. ורב אסי הוכיח כן מלשון הפסוק, שכל מה שאמרה התורה למול את התינוק ביום השמיני, מדובר דוקא בלידה רגילה, אבל כאשר התינוק נולד בניתוח קיסרי, יש למול אותו ביום הראשון ללידתו.

ולעומת זאת אביי חלק על דברי רב אסי, ואמר לו, שאפילו אם הפסוק שבו מוזכר שיש למול את התינוק ביום השמיני מדבר דוקא על תינוק שנולד בלידה רגילה, מכל מקום הרי בכל הדורות עוד לפני מתן תורה, מזמן אברהם אבינו, היו מלים את הילדים בגיל שמונה ימים. ולכן לדעת אביי, גם תינוק שנולד בניתוח קיסרי יש למול אותו בגיל שמונה ימים.

ולמעשה, נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לפסוק. כי יש אומרים שהלכה כרב אסי, ותינוק שנולד בניתוח קיסרי יש למול אותו ביום הראשון ללידתו. ויש אומרים שיש למול אותו ביום השמיני ללידתו. ויש אומרים שאנו מסופקים בדבר, וזו דעת רוב הפוסקים, שמאחר ויש לנו ספק בדבר, אנו מלים את הילד ביום השמיני ללידתו. וכן פסקו רבותינו גדולי הפוסקים ומרן בשלחן ערוך (יורה דעה סימן רסב).

לכן למעשה, תינוק שנולד בניתוח קיסרי יש למול אותו ביום השמיני ללידתו, אבל מאחר ויש לנו ספק אם באמת יש למולו דוקא ביום זה, ממילא אנו אומרים שמצוות המילה של הילד הזה אינה דוחה את השבת. כי אין אנו דוחים את השבת אלא כאשר הדבר ברור שהיום הוא היום השמיני ללידת התינוק, והיום אנו מצווים למול אותו, אבל כאשר יש ספק בדבר, שוב אין מצוות המילה דוחה את השבת. ויש לדחות את המילה למחרת, ליום ראשון.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב,
גיסתי ילדה יום [ראשון, כ"ח אייר התשפ"ב] בן במזל טוב בניתוח קיסרי. הברית אמורה לחול ביום השמיני בשבוע הבא - חג השבועות. האם הדין של "יוצא דופן" שחל בשבת ודוחה את המילה, דינו שווה גם ביום טוב [שבועות] או שמא משום שהותרה לצורך הותרה גם שלא לצורך? כ"ח אייר תשפ"ב / 29 במאי 2022

מזל טוב. לא מלים את התינוק לא בשבת ולא ביום טוב, ואף לא ביום טוב שני של גליות (בחוץ לארץ). לכן יש לדחות את הברית ביום אחד. תבורכו, 

אני אמורה ללדת בניתוח קיסרי ביום שני לאחר ראש השנה ומכן נובע שהברית נופלת על יום כיפור השאלה אם ניתן להזיז את הברית ביום כ"ד אלול תש"פ / 13 בספטמבר 2020

מאחר ואת עתידה ללדת בניוח קיסרי, הברית תדחה ליום אחרי יום הכיפורים (תינוק שנולד בקיסרי, אינו נימול בשבת או ביום טוב או ביום הכיפורים). 

 

יהי רצון שתזכי ללידה קלה, בשורות טובות וכל טוב,

לפני זמן מה היה פיגוע נורא ובו נהרג עובר, ומלו אותו, איך מלו אותו ולא עברו שמונה ימים? אולי בגלל שהוא נולד בניתוח קיסרי? י"ח טבת תשע"ט / 26 בדצמבר 2018

נפל, שהוא עובר שלא נולד חי, או שמת בסמוך ללידה, מלים אותו על קברו, והוא דין אחר ואינו בכלל מצוות המילה שהיא חיוב מן התורה, אלא ענין שנזכר בדברי רבותינו לעשותו, מכמה טעמים.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה