הלכה ליום ראשון ט"ו טבת תשע"ט 23 בדצמבר 2018

יוצא דופן

שאלה: אשתי ילדה בשעה טובה בן, בשבת, והלידה היתה בניתוח קיסרי. האם אפשר למול את התינוק ביום השמיני, כלומר בשבת הבאה?

נאמר בתורה לגבי תינוק שנולד: "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ". כלומר, יש למול את התינוק ביום השמיני ללידתו.

ובמשנה במסכת שבת (דף קכח:) מבואר שמצוות ברית מילה דוחה את השבת. כלומר, יש למול את התינוקות גם בשבת. ואף על פי שהיה מן הראוי לאסור בהחלט למול בשבת, שהרי יש במעשה מילה חילול שבת ממש. מכל מקום בגמרא (דף קלב.) מבואר שלכל הדעות מצוות מילה דוחה את השבת, ולמדו כן רבותינו ממדרש הפסוקים.

ומבואר עוד בגמרא, שכל מה שמצוות מילה דוחה את השבת, זהו דוקא כאשר באים למול את התינוק ביום השמיני ללידתו, אבל תינוק שמסיבה כל שהיא לא יכלו למול אותו ביום השמיני ללידתו, ולמשל, אם היה התינוק חולה בצהבת, ולכן הוכרחו לדחות את הברית בכמה ימים, שוב אי אפשר למול אותו בשבת, משום שהשבת נדחית דוקא ביום השמיני ללידה, כאשר אז יש את המצווה המיוחדת למול את הילד דוקא ביום זה.

ולגבי תינוק שנולד בניתוח קיסרי, הנקרא בפיהם של רבותינו "יוצא דופן" (כי הוא יצא מצד הדופן, כלומר מן הצד של בטן אמו). נחלקו רבותינו בגמרא (דף קלה.) מתי יש למול אותו. כי לדעת רב אסי, תינוק שנולד בניתוח קיסרי, אין למול אותו ביום השמיני ללידתו, אלא ביום הראשון ללידתו. ורב אסי הוכיח כן מלשון הפסוק, שכל מה שאמרה התורה למול את התינוק ביום השמיני, מדובר דוקא בלידה רגילה, אבל כאשר התינוק נולד בניתוח קיסרי, יש למול אותו ביום הראשון ללידתו.

ולעומת זאת אביי חלק על דברי רב אסי, ואמר לו, שאפילו אם הפסוק שבו מוזכר שיש למול את התינוק ביום השמיני מדבר דוקא על תינוק שנולד בלידה רגילה, מכל מקום הרי בכל הדורות עוד לפני מתן תורה, מזמן אברהם אבינו, היו מלים את הילדים בגיל שמונה ימים. ולכן לדעת אביי, גם תינוק שנולד בניתוח קיסרי יש למול אותו בגיל שמונה ימים.

ולמעשה, נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לפסוק. כי יש אומרים שהלכה כרב אסי, ותינוק שנולד בניתוח קיסרי יש למול אותו ביום הראשון ללידתו. ויש אומרים שיש למול אותו ביום השמיני ללידתו. ויש אומרים שאנו מסופקים בדבר, וזו דעת רוב הפוסקים, שמאחר ויש לנו ספק בדבר, אנו מלים את הילד ביום השמיני ללידתו. וכן פסקו רבותינו גדולי הפוסקים ומרן בשלחן ערוך (יורה דעה סימן רסב).

לכן למעשה, תינוק שנולד בניתוח קיסרי יש למול אותו ביום השמיני ללידתו, אבל מאחר ויש לנו ספק אם באמת יש למולו דוקא ביום זה, ממילא אנו אומרים שמצוות המילה של הילד הזה אינה דוחה את השבת. כי אין אנו דוחים את השבת אלא כאשר הדבר ברור שהיום הוא היום השמיני ללידת התינוק, והיום אנו מצווים למול אותו, אבל כאשר יש ספק בדבר, שוב אין מצוות המילה דוחה את השבת. ויש לדחות את המילה למחרת, ליום ראשון.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב,
גיסתי ילדה יום [ראשון, כ"ח אייר התשפ"ב] בן במזל טוב בניתוח קיסרי. הברית אמורה לחול ביום השמיני בשבוע הבא - חג השבועות. האם הדין של "יוצא דופן" שחל בשבת ודוחה את המילה, דינו שווה גם ביום טוב [שבועות] או שמא משום שהותרה לצורך הותרה גם שלא לצורך? כ"ח אייר תשפ"ב / 29 במאי 2022

מזל טוב. לא מלים את התינוק לא בשבת ולא ביום טוב, ואף לא ביום טוב שני של גליות (בחוץ לארץ). לכן יש לדחות את הברית ביום אחד. תבורכו, 

אני אמורה ללדת בניתוח קיסרי ביום שני לאחר ראש השנה ומכן נובע שהברית נופלת על יום כיפור השאלה אם ניתן להזיז את הברית ביום כ"ד אלול תש"פ / 13 בספטמבר 2020

מאחר ואת עתידה ללדת בניוח קיסרי, הברית תדחה ליום אחרי יום הכיפורים (תינוק שנולד בקיסרי, אינו נימול בשבת או ביום טוב או ביום הכיפורים). 

 

יהי רצון שתזכי ללידה קלה, בשורות טובות וכל טוב,

לפני זמן מה היה פיגוע נורא ובו נהרג עובר, ומלו אותו, איך מלו אותו ולא עברו שמונה ימים? אולי בגלל שהוא נולד בניתוח קיסרי? י"ח טבת תשע"ט / 26 בדצמבר 2018

נפל, שהוא עובר שלא נולד חי, או שמת בסמוך ללידה, מלים אותו על קברו, והוא דין אחר ואינו בכלל מצוות המילה שהיא חיוב מן התורה, אלא ענין שנזכר בדברי רבותינו לעשותו, מכמה טעמים.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה