הלכה ליום שישי י"ג טבת תשע"ט 21 בדצמבר 2018

שו"ת הלכה יומית - דרשות ברמה נמוכה – זעתר – סגירת החלון בשבת

לקט מתשובות שנמסרו בזמן האחרון

דרשות ברמה נמוכה – זעתר – סגירת החלון בשבת

שאלה: על מה יש להקפיד בדרשות שמוסר הרב בבית הכנסת?

תשובה: הרב בבית הכנסת צריך לסדר בדרשותיו דברי תורה ומוסר, לפי צורך השומעים. ועליו לדבר גם בעניני הלכה למעשה, ולא לדרוש רק בדרושים ובאגדות. ובפרט עליו להזהר שיהיו הדרשות ברמה נאותה, ולא ברמה נמוכה, כי דרשות ברמה נמוכה, שמבארות רק רעיון פשוט אחד, עליו חוזר הרב ביתר ביאור ובתוספת משלים וכדומה, אין בה כדי לכוין את היהודים בדרך האבות. ולצערינו בזמן הזה מצויים דרשנים שמדברים במתק שפתיים, ורבים נוהרים לדרשותיהם, אך כמעט אין תוכן בדבריהם, והם דומים לכלי עץ רקוב, שציפו אותם בכסף (ראה בשו"ת התשב"ץ סימן קלז). והגאון הרידב"ז, שהגיע לארצות הברית לפני כמאה ועשרים שנה, וראה את רמת הדרשות שהיתה מקובלת שם, הביע מורת רוח מהתופעה, ואמר שתופעת הדרשות הללו, עלולה לגרום שעם ישראל יהפך להיות ככל העמים, ואם לא יחול שינוי יסודי במצב הדברים, אין סיכוי להמשך המורשת היהודית. והנה כיום לאחר יותר ממאה שנה, אנו רואים כמה צדקו דברי הגאון זצ"ל, כי בכל אותם מקומות שהיו דורשים רבנים ברמה נמוכה, נמשכו כולם אחר הרפורמה, ונעשו כגויים גמורים, ואילו במקומות שהרבנים היו דורשים בדברי חכמה ומוסר באופן שמביא לידי מעשה, עלו ונתעלו, עד שנעשו לקהלות קודש. (הקדמה לשו"ת בית רידב"ז).

 

שאלה: האם זעתר הוא סגולה נגד עין הרע? האם יש מקור רציני לכך?

תשובה: הזעתר שנקרא בלשון רבותינו "אזוב", אינו סגולה נגד עין הרע, אלא תועלת לענינים אחרים. כמו שכתב רבי משה זכות בפירושו על הזוהר (הובא במדבר קדמות מערכת הא'), שמי שהולך תמיד ויש עליו אזוב, לא יזיק לו כישוף. ורבינו האר"י אמר שיהיה האזוב תמיד על השלחן.

 

שאלה: אם נכנסה בשבת ציפור לבית, האם מותר לסגור את החלון מחמת הקור?

תשובה: סגירת החלון, כאשר יש בבית ציפור, היא איסור צידה בשבת. אך אין כאן איסור צידה מן התורה, משום שבבית עדיין קשה לתפוס את הציפור, ולכן אין כאן איסור צידה אלא מדרבנן.

ואם סוגר את החלון, אך אין כוונתו לצוד את הציפור, אלא להגן מפני הקור, הרי יש כאן איסור דרבנן, שמוגדר "פסיק רישיה", (כי סגירת החלון נעשית לתכלית אחרת, ולא לשם צידה, והצידה נעשית בדרך אגב), ולכן מאחר ומדובר באיסור דרבנן שהוא אינו מתכוין אליו כלל, מותר לעשות כן בשבת, כל שאינו מתכוין לצוד את הציפור. (חזון עובדיה שבת, חלק ה עמוד צט).

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה