הלכה ליום שישי א' כסלו תשע"ט 9 בנובמבר 2018

שו"ת הלכה יומית - עין הרע – מים מהמזגן – קשת בענן

לקט מתשובות שנמסרו בזמן האחרון

עין הרע – מים מהמזגן – קשת בענן

שאלה: מה הכוונה שמי שלא מקפיד על עין הרע, עין הרע לא תפגע בו? האם מי שלא ידע על עין הרע לא יקרה לו כלום? מה הכוונה בכל זה?

תשובה: עין הרע קיימת בעולם. ומי שלא ידע בכלל על ענין של עין הרע, עדיין עין הרע יכולה לפגוע בו. וצריך להבין שענין עין הרע הוא מציאות, ואינו שייך דוקא להסברים שונים, כי עצם ראיית העין בהתפעלות עלולה להזיק. וכן מבואר בתוספות רי"ד (בבא קמא פג:), על מה שנאמר "עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי", שעין הרע שעשיתי על עצמי, עוללה לי רע יותר מכל עין הרע שבא מבנות עירי.

ומכל מקום כבר הורה מרן רבינו זצ"ל בספרו ענף עץ אבות, שאין ספק שגם לגבי עין הרע, מי שאינו מקפיד על כך, הדבר לא יפגעו בו, ורק אדם שעושה דבר בולט מאד, כמו חזן או רב שמדבר במתק שפתיים, ראוי להם שיעשו איזו סגולה נגד עין הרע, כגון שישאו עליהם עשב "רודא" שמועיל לזה.

 

שאלה: מים שנוטפים מהמזגן, אמרתם שהם מוקצה בשבת, מה ניתן לעשות כאשר המזגן דולף לתוך דלי, ועלינו לשפוך את הדלי בשבת כדי שהמים לא יעלו על גדותיו?

תשובה: יש להניח בתוך הדלי משקה אחר לפני שמניחים אותו תחת המזגן, למשל מעט קוקה קולה וכדומה, ואז המים שינטפו לתוך הכלי יתבטלו בתוך המשקה שנמצא בכלי, וכל טיפה וטיפה שתכנס לדלי, תתבטל במשקה שהיה שם שאינו מוקצה. (וישימו די משקה מתחילה, ולא כמות מועטה מאד שתתבטל בעצמה). וכך יהיה מותר לטלטל את הדלי בשבת. ואין לשים מים רגילים בדלי, משום שהמים שינטפו מהמזגן לא יתבטלו בתוך מים אחרים, משום שהם "מין במינו", וכמו שביאר כל זה מרן זצ"ל בחזון עובדיה ח"ג עמוד קמד.

 

שאלה: הקשת בענן, היא דבר טבעי, ואם כן איך אפשר לומר שהיא סימן שצריך לרדת מבול, ואנו מברכים עליה "זוכר הברית"?

תשובה: שאלה זו היא שאלה עתיקה, וכבר רבינו הרמב"ן בפירושו על התורה הסביר את הדברים. והשל"ה הקדוש (פרשת נח) כתב בשם הרמ"א, רבינו משה איסרליש, שאמר, שאף על פי שהקשת בענן היא מדרך הטבע, מכל מקום אם היו העולם זכאים, לא היתה הקשת נראית בענן, כי אילו היו זכאים לא היו יורדים גשמים אלא בלילה, בשעה שבני אדם נמצאים בבתיהם, כמו בלילי שבת, שהם גשמי ברכה ממש, והקשת לא תראה אלא כשהמטר יורד ביום. ויש עוד תירוצים בזה. ולכן למעשה יש לברך על ראיית הקשת "בשם ומלכות", ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם זוכר הברית נאמן בבריתו וקיים במאמרו. (מאור ישראל - טבעת המלך עמוד פ).

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה