הלכה ליום שני כ"ב חשון תשפ"ד 6 בנובמבר 2023

שאלה: חייל כהן שהרג מחבלים, האם רשאי לישא כפיים ולברך ברכת כהנים?

תשובה: במסכת ברכות (לב:) אמר רבי יוחנן, כהן שהרג את הנפש לא ישא כפיו, שנאמר "וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם, אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם, גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ, יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ". כלומר, השם יתברך לא חפץ לשמוע ברכת כהנים מאדם שהרג אדם אחר. וכן פסקו הפוסקים ומרן השלחן ערוך (סימן קכח סעיף לה).

ובספר צידה לדרך כתב, שנראה לו שאפילו אם הכהן הרג נכרי, שאינו יהודי, גם כן לא ישא כפיו. וכן כתבו עוד מגדולי הפוסקים, ויש חולקים ואומרים שאף על פי שיש איסור מן התורה בהריגת כל אדם, מכל מקום אין לפסול כהן מלברך ברכת כהנים אלא כאשר הרג אדם מישראל.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו "טבעת המלך" (מאור ישראל על הרמב"ם, פט"ו מהלכות תפלה) כתב, שנשאל לגבי חייל צה"ל קרבי, כהן, שהיה עומד על המשמר במוצב צה"ל, להגן מפני המחבלים, והבחין בכמה פלשתינאים שמתקרבים אל המוצב, ומיד פתח עליהם באש, ונהרגו כמה מהם, והנשארים ברחו. ובא לשאול אם הוא רשאי מהיום והלאה לישא כפיו לקיים מצות ברכת כהנים.

והורה לו מרן זצ"ל, שהוא כשר לנשיאת כפיים, כי הדבר ברור שלכל הדעות, במקרה כזה אין לך מצב מלחמה גדול מזה, ובענין כזה אנו אומרים "הַבָּא לַהֲרָגְךָ הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ" (ברכות סב:). ואדרבה, אילו היה החייל הזה מתמהמה קימעא מלפתוח באש, מי יודע כמה נפשות מישראל היו נהרגים חס ושלום מידי הרשעים המחבלים האלה שהם שונאי ישראל מוצצי דם, וחס ושלום היה החייל עובר על מה שנאמר בתורה "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ", וזיכהו ה' יתברך לחסלם מבעוד מועד, ויבורך מפי עליון על התשועה שעשה בישראל, הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו.

והוסיף מרן זצ"ל, כי ברור ללא כל ספק, שחיילי צה"ל הכהנים שמגינים על ישראל ומחסלים את אויביהם, ראויים לשבח ותהלה, תחזקנה ידיהם, ושכרם כפול מן השמים, ויבורכו בכל הברכות שבתורה. וכל מה שמצאנו בכמה מספרי הפוסקים, שכתבו להחמיר שחייל כהן שהרג את הנפש במלחמה לא ישא כפיו, זהו דוקא במקרים מסויימים, כאשר היו מגייסים חיילים יהודים בעל כרחם לצבאות מדינותיהם, והיו נלחמים נגד בני אומה אחרת שאין להם ריב עמה. אבל במלחמת מגן נגד אויבי ישראל המחבלים הארורים שבזדון לבם רוצחים אנשים נשים וטף באכזריות, וחיילי צה"ל שמים נפשם בכפם לקדם פני הרעה ולהציל נפשות מישראל, מגיע להם כבוד ויקר, והחיילים הכהנים בודאי שרשאים לישא כפיהם, ויבורכו מפי עליון, כמו שנאמר "ואברכה מברכך". ישאו ברכה מאת ה', וישמור צאתם ובואם לחיים טובים ושלום.

שאלות ותשובות על ההלכה

ואני הקטן מוסיף על הנ"ל, מי לנו כפנחס אשר הרג את זמרי בן סלוא וזכה לכהונת עולם. שנאמר: הנני נותן לו את בריתי שלום כ"ד חשון תשפ"ד / 8 בנובמבר 2023

יפה מאד כתבת

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה