הלכה ליום שישי י"ז חשון תשע"ט 26 באוקטובר 2018

שו"ת הלכה יומית: גלגלי אופניים – איפור לשבת – כינוי שמות – לקרוא לנכד על שם סבו

לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון

גלגלי אופניים – איפור לשבת – כינוי שמות – לקרוא לנכד על שם סבו

שאלה: האם מותר להסיע בשבת עגלה (במקום שמותר לטלטל) כאשר הגלגלים שלה מנופחים כמו גלגלי אופניים?

תשובה: עיקר הטעם שאסור ליסוע באופניים בשבת, הוא משום שהדבר נראה כזלזול בשבת, וגם שאין זו צורך ההליכה הנכונה בשבת, שהרי אפילו לפסוע פסיעה גסה אסור בשבת. ולכן הסכימו כל הפוסקים לאסור נסיעה באופניים בשבת. אולם טעם זה אינו שייך לגבי עגלת תינוק, שאפילו אם הגלגלים שלה מנופחים באויר, מותר להשתמש בה בשבת.

 

שאלה: שמעתי שיש דבר כזה איפור שמותר לשימוש בשבת, האם זה נכון?

תשובה: באיפור רגיל, יש איסור להשתמש בשבת, משום "צובע". ובאיפור שעשוי מאבקה בלבד, ללא משחה, מותר להשתמש בשבת, כיון שאינו דבר המתקיים. וכן אפשר להשתמש באיפור עמיד לפני כניסת השבת.

 

שאלה: האם יש בעיה במה שיש אנשים ששמם הנפוץ הוא כינויים, כמו למשל "יוסף" שקוראים לו "יוסי" וכדומה? ומה לגבי כל התנאים והאמוראים שנשמע ששמם לא היה עברי, כגון עולא, רבא או רב פפא?

תשובה:  על ידי שמו של האדם, נמשך שפע לטובת האדם. ולכן טוב לקרוא לכל אדם מידי פעם בשמו האמיתי. ובימי חז"ל היו יודעים את שורשי השמות, וכל אות ואות והצירוף שלה לאותיות אחרות ולכן יכלו לקרוא בשמות חדשים, כי היו יודעים שהם טובים ומתאימים לילד. וכן השמות שנקראו בזמן הנביאים, שהיו רובם חדשים, הוא מפני שידעו את שורשי השמות. אבל אנו צריכים לקרוא בשמות שידועים כשמות טובים. וכמו שיש במדרש תנחומא בפרשת האזינו, "זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור", לעולם יבדוק אדם בשמות לקרוא לבנו בשם הראוי להיות צדיק, כי לפעמים השם גורם טוב או גורם רע .כמו שמצאנו במרגלים, ששמותיהם רמזו על כך שהם עלולים להכשל בחטא הגדול שחטאו בו.

 

שאלה: האם נכון שאסור לקרוא לנכד ששמו כשם סבו, ליד הסבא שלו. למשל, אם הסבא שמו יעקב, האם מותר לקרוא בנוכחותו לנכד שלו "יעקב"?

תשובה: אין חשש בזה, אלא אם כן הסבא בעצמו מקפיד על הדבר שלא יעשו כן. משום שקריאת השם על שמו של הסבא, נעשית לכבודו של הסבא, וממילא אין פגיעה בכבודו כשמזכירים את שמו בפניו. וכן הורה מרן זצ"ל, שהיו לו נכדים ששמם "עובדיה", ואמר מרן זצ"ל שיקראו להם עובדיה גם בנוכחותו. ורצונו של אדם – הוא כבודו. 

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה