יסוד דין שינוי מקום בסעודה
במסכת פסחים (קא:) שנינו: אדם ששינה את מקומו בשעת האכילה, ולמשל, היה אוכל במקום אחד ויצא למקום אחר לאכול שם, צריך לחזור ולברך. ובגמרא אמרו, שלא אמרו שצריך לחזור ולברך, אלא כשיצא מבית לבית אחר, אבל ממקום למקום אינו חוזר לברך. ופשט הדברים, שהיוצא מבית לבית ממש, צריך לחזור ולברך ברכת המוציא, אבל באותו בית, אם הלך ממקום למקום אינו צריך לחזור ולברך.
מה הפירוש "מבית לבית"
ונחלקו רבותינו הראשונים בפירוש דברי הגמרא, האם מה שאמרו ש"ממקום למקום" אינו חוזר לברך, הכוונה היא שמותר לעבור באמצע הסעודה מחדר אחד לחדר אחר באותו בית, או שהכוונה בזה שרק באותו חדר מותר לעבור מפינה לפינה, אבל לעבור לחדר אחר ממש אסור, כי חדר אחר לגמרי נחשב כבית אחר.
מעבר ממקום למקום באולם גדול
והנה לכל הדעות, לענין שינוי מקום בסעודה, אם שינה מקומו באותו חדר ממקום למקום, אינו חוזר לברך שוב על מה שאוכל, כל שיכול היה לראות את המקום הראשון שישב בו. ואפילו אם אינו רואה את מקומו הראשון מחמת שיש איזה ארון וכדומה שמסתיר לו את הראייה, גם כן נחשב לענין זה כמו שרואה את מקומו הראשון. והדין כן גם אם מדובר באולם שמחות גדול מאד, שכל שיכול לראות את מקומו הראשון, אין בזה דין שינוי מקום. ואפילו לכתחילה מותר לאדם לעבור ממקום למקום באותו חדר בשעת הסעודה, שאין זה נחשב לשינוי מקום לענין זה.
מעבר לחדר אחר, או לדירה אחרת בבנין משותף
ואם רוצה לעבור מחדר אחד לחדר אחר באותו הבית, או מחדר אחד לעליה, שהיא הקומה השנייה בבית, אינו רשאי לעשות כן לכתחילה, מפני שיש סוברים ששינוי מקום מחדר לחדר נקרא שינוי מקום בסעודה וכדין מי שעובר מבית אחד לבית אחר שחייב לחזור ולברך. ומכל מקום אם עשה כן בדיעבד, שיצא מחדר אחד לחדר אחר, אינו חוזר לברך, שהרי כלל גדול בידינו "ספק ברכות להקל", והואיל ויש מרבותינו הראשונים הסוברים שאין לברך כאשר עבר מחדר לחדר, יש לחוש לדבריהם ואין לברך שנית. וכן הדין לענין שינוי מקום מביתו לבית חבירו בבנין משותף, שאסור לכתחילה לעבור מביתו לבית חבירו, ומכל מקום אם עשה כן בדיעבד אינו חוזר לברך, שיש אומרים שדין מעבר מחדר לחדר שווה לדין מעבר מבית לבית באותו בנין משותף.
ההבדל בין דירה בבנין משותף, לבין חדר אחר באותו בית
ומכל מקום יש חילוק להלכה בין מעבר מחדר לחדר באותו הבית, לבין מעבר מבית לבית בבנין משותף, שאם מתחילת הסעודה בשעה שבירך היתה דעתו לעבור לאכול בחדר אחר באותו הבית, רשאי לכתחילה לעשות כן, אבל מבית לבית באותו בנין, אפילו אם היה בדעתו מתחילה לעבור לבית חבירו, אינו רשאי לעשות כן.
ואם עבר מבית לבית באמצע הסעודה, ורשות הרבים מפרידה בין שתי הבתים, (שלא מדובר בבנין משותף אלא בשני בתים ממש), אז בודאי שחייב לחזור לברך המוציא בתחילת הסעודה שאוכל, שהרי מבואר בפירוש בגמרא שהזכרנו, שמבית לבית נחשב הדבר להפסק, וחייב לחזור ולברך.
ולסיכום: מותר לעבור באמצע הסעודה מפינה לפינה באותו החדר, אבל לחדר אחר לכתחילה אין לעבור באמצע הסעודה אלא אם חשב מתחילה לעשות כן. ואין לצאת לבית אחר באמצע הסעודה. ואם עבר ויצא לחדר אחר או לדירה אחרת באותו בנין, אינו חוזר לברך. ואם יצא לבית אחר ממש, שרשות הרבים מפסיקה בין שתי הבתים, חוזר לברך שוב, מפני שהפסיק בסעודה לכל הדעות.
ובהלכה הבאה נבאר באיזו "סעודה" שייך דין "שינוי מקום".
