הלכה ליום חמישי ב' חשון תשע"ט 11 באוקטובר 2018

יום השנה החמישי להסתלקות מרן זצ"ל

הלילה, ליל יום שישי ג' במר חשון, הוא יום הסתלקותו של מרן רבינו עובדיה יוסף זכר צדיק לברכה, ונדבר בדברים השייכים לזה. (יסוד הדברים מהספדים שנשא מרן זצ"ל בעצמו).

נאמר בפסוק, לפני שהפך ה' את העיר סדום: "וַה' אָמָר, הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה? וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם, וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט".

כלומר, כאשר בא הקדוש ברוך לפרט במה מיוחד כל כך אברהם אבינו, אינו מוצא לנכון להזכיר את מדותיו הטובות, את צדקותיו ואת חכמתו, אלא את תכונתו זו, שהיה אברהם אבינו מצווה את בניו ואת ביתו אחריו לשמור את דרך ה'.

והלא הדברים זועקים אלינו, אברהם אבינו, עמודו של עולם, שהיה עמוד החסד, איש האשכולות, איש שהכל בו, מדוע לא מצא הקדוש ברוך שום מדה טובה לשבח בה את אברהם זולת מה שאמר כאן "למען ידעתיו אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו"?

עוד נאמר על אברהם אבינו, "וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם", ודרשו רבותינו במסכת סוטה (דף י.), אל תקרא "וַיִּקְרָא", אלא "וַיַקְרִיא", מלמד שהקריא אברהם אבינו את שמו של הקדוש ברוך הוא בפי כל עובר ושב. כלומר, אברהם היה מזכה את כל העולם ומחדיר את האמונה בה' יתברך. נמצאנו למדים, כי התכונה הזו של אברהם אבינו, היא בבחינת היהלום שבכתר מעל כל התכונות הטובות של אברהם, כי קירוב אחרים לצור מחצבתם, הוא דבר חשוב מאין כמותו אצל הקדוש ברוך הוא.

היה רגיל מרן זצ"ל לומר, כי מה התועלת בהספד? וכי אנו באים לתת צל"ש (ציון לשבח) לנפטר? מה התועלת בזה? אלא עיקר התועלת שבהספד, היא לעורר את השומעים לחזור בתשובה, לקבל עליהם משהו ממדותיו הנפלאות של הנפטר, ובדבר זה יש לנפטר תועלת עצומה, שעולה מחיל אל חיל, ממדרגה למדרגה בעולם העליונים.

מרן רבינו זצ"ל, עם כל מדותיו הטובות, עם כל תכונותיו הסגוליות, שהיה גאון אדיר חריף ובקי בכל חדרי תורה, היה שקדן עצום בתורה, כדוגמת השקדנים שהיו בדורות הראשונים, כל ימיו היה דבק באהבת התורה הקדושה ומתקדש בקדושתה, וכל מכריו ידעו כמה קשה להסיח את דעתו מן הלימוד ולו לרגע קט.

בכל זאת כל ימיו היה מכתת רגליו ממקום למקום כדי לְזַכּוֹת את הרבים. עוד בצעירותו, היה נוסע בכל יום רביעי לאחת מערי הארץ, אשקלון, נהריה, אשדוד וכדומה, והיה מחפש שם בית כנסת, ושם היה נכנס יחד עם מלווהו, והיה המלווה אומר לציבור, יש כאן חכם שרוצה לדבר בין מנחה לערבית, האם תירצו לשמוע תורה מפיו? וכל הקהל שהיו ספרדים אוהבי תורה, מיד היו נענים ברצון, ואז היה עומד מרן ודורש בפניהם בדברי חכמה ומוסר, מעודדם בדברים טובים, ומחזקם לשמור על מצוות התורה, לשלוח את בניהם למוסדות תורניים, והיה מבטל מתורתו עבור זה כל ימי חייו, תוכו רצוף אהבה לכל עמו ישראל, וכמה המון בני אדם השתנו מן הקצה אל הקצה בזכות פעילותו ומהותו של מרן זצ"ל, שהיה כאבן שואבת להשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם.

עלינו לזכור את מתיקות התורה שהיתה בפי מרן זצ"ל, בדורינו זה, שבו הולכים כל יושבי תבל מדחי אל דחי, בשעה שהגשמיות שוטפת את כל העולם, והרוחניות הופכת למושג שכמעט ולא עוסקים בו, כבר קשה לאדם להתבונן בערכה המיוחד של התורה הקדושה והמעלות הרוחניות של היהדות. דוקא בתקופה כזו, חובה עלינו לחזור ולהזכיר לעצמינו את הנהגותיהם של אותם גדולי עולם שהלכו מאיתנו, חובה עלינו לזכור את מסירות הנפש של מרן זצ"ל, איך שבעניות נוראה היה שוקד על תלמודו מקטנותו, היה מנדד שינה מעיניו ימים ולילות כדי לזכות בכתרה של תורה. רק כך נוכל לחנך גם את בנינו אחרינו, שיזכרו את אותן דמויות הוד, שהנחילו תורה לישראל, ונלך בדרכם עד ביאת משיח צדקינו. וכמו שהבטיחה התורה, "כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ", שלמרות כל גלי החומריות ששוטפים את העולם, אור התורה ימשיך לזהור ולהאיר בלבבות שלומי אמוני ישראל.

סיפר לנו הגאון רבי דוד יוסף שליט"א, שפעם היה לומד עם מרן זצ"ל בסוגיא במסכת יבמות. לרגע קצר, נרעד מרן זצ"ל, כמו אדם שתפסה אתו שפעת קשה. שאל אותו רבי דוד, אבא, מה קרה לך? השיב לו מרן, אני נזכר כעת בפעם הראשונה שלמדתי את הסוגיא הזו בעיון, הייתי יושב בבית הכנסת שושנים לדוד במשך כל הלילה, והיה קור גדול, והיו מים זולפים מתקרת בית המדרש. וכאשר נרדמתי על כסאי, שמתי על ראשי שמיכה, והמים היו טורדים על ראשי, ונצטננתי, וכעת תפסה אותי אותה תחושה כשראיתי שוב את הסוגיא הזו.

כך נראתה מסירות נפש למען התורה. חלילה לנו לשכוח איזה כלי מלא ברכה יש בידינו, אשרינו שזכינו! עלינו להחזיק בדת תורתינו הקדושה בכל כוחינו לאור תורתו של מרן זצ"ל.

זכה מרן זצ"ל, לזקוף את קומתה של יהדות ספרד. אם לפני דור אחד, כבר היה נדמה ונשמתה של יהדות ספרד עומדת לפרוח, הרי אז שלח הקדוש ברוך הוא את מרן זצ"ל, שהיה איש פלאי עוד מילדותו, הוא הגבר אשר עמד לישע עמנו, כאשר החל מרביץ תורה ברבים כבר מגיל הילדות, ובגאונותו הנחיל שיטת פסק ערוכה ומסודרת ושינן אותה בפיהם של רבבות תלמידיו. הוא האיש אשר הפציר ברבבות אלפי ישראל לשוב אל אביהם שבשמים, עודד אחרים להקמת מוסדות תורה לאין מספר, במשך שנים קיבץ מליוני דולרים מחוץ לארץ לטובת ה"חינוך העצמאי" בארץ ישראל, על מנת שתהיה לכל ילדי ישראל בכל מקום שהם מסגרת ראויה לשמה להתחנך בצילה על אדני התורה והיראה.

הכל עשה מרן זצ"ל לשם שמים, לא היתה לו טובת הנאה ולא צמחה לו טובה אישית מכל מעשיו. וכשם שהרגיש מרן תחושה אמיתית של שליחות למען עם ישראל ותורתינו הקדושה, כן היה מפציר באחרים גם כן, חיזקו ונתחזקה! הפיצו את תורתינו הקדושה ואת דרכיה בכל מקום שתוכלו! חנכו בניכם ובנותיכם על אדני התורה! ואתם בני התורה, שיקדו על הלימוד שלכם יומם ולילה, למען לא תהיה עדת ישראל כצאן אשר אין להם רועה.

זכותו תעמוד לנו, ונזכה לראותו במהרה בימינו בתחית המתים, יושב ראש במחול אשר עתיד ה' לעשות לצדיקים, אמן כן יהי רצון.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה