הלכה ליום שני כ"ה אלול תשפ"ו 7 בספטמבר 2026

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות.

כמה תקיעות יש לשמוע?
וכמה תקיעות חייב אדם לשמוע בראש השנה? מן התורה, די לשמוע תשע תקיעות. ונסביר את הדברים:

נאמר בתורה שלוש פעמים "יום תרועה יהיה לכם", "זכרון תרועה מקרא קודש", "והעברת שופר תרועה". וקיבלו רבותינו "הלכה למשה מסיני", שכל התקיעות הללו אמורות לגבי ראש השנה, שיש לתקוע בו שלוש פעמים.

וכל תרועה שצריך לתקוע, מורכבת משלוש תקיעות. תקיעה, תרועה ותקיעה. כי כל תרועה, צריך שיהיו לפניה ולאחריה קולות של תקיעה פשוטה. שכך למדו רבותינו מן הפסוקים. נמצאנו למדים, שעלינו לתקוע שלוש תרועות, ולפני ולאחרי כל אחת מהן, יש לתקוע תקיעה פשוטה. ובסך הכל: תקיעה תרועה תקיעה, תקיעה תרועה תקיעה, תקיעה תרועה תקיעה. שהן תשעה קולות של שופר.

מדוע אנו תוקעים הרבה תקיעות ולא תשע?
אם כן לכאורה היה עלינו לשמוע אך ורק תקיעה, תרועה, תקיעה, שלוש פעמים. אולם אין אנו עושים כן. וכפי שנסביר:

התקיעה שנאמרה בתורה, היא קול תקיעה חלקה, ישרה ורצופה. אולם לגבי התרועה שנאמרה בתורה, יש בידינו ספק מה היא. מפני שחלפו הרבה שנים, ונתפזרו עם ישראל בגלות, ותקיעת שופר היא דבר שמתרחש רק פעם אחת בשנה, ולכן אין אנו יודעים איך התרועה נשמעת, האם היא היללה שמיללות הנשים בשעה שמייבבות, והן קולות קצרים ביותר ורצופים (מה שאנו קוראים בזמן הזה "תרועה"), או שהתרועה היא האנחה כדרך שנאנח אדם פעם אחר פעם כאשר דואג לבו מדבר גדול (כלומר, שלוש פעמים תו תו תו, מה שאנו קוראים "שברים"). או אולי, התרועה שנאמרה בתורה היא שניהם יחד, גם קול היללה וגם קול השברים.

ומחמת הספק, אנו עושים הכל. נמצא שסדר התקיעות כך הוא: התוקע מברך, ומיד תוקע "תקיעה" ולאחריה שלושה "שברים" ואחריהם "תרועה" ואחריה "תקיעה". וחוזר על סדר זה שלוש פעמים. ותוקע "תקיעה", ואחריה שלושה "שברים" ואחריהם "תקיעה", וחוזר על סדר זה שלוש פעמים. ותוקע "תקיעה" ואחריה "תרועה" ואחריה "תקיעה", וחוזר על סדר זה שלוש פעמים. נמצא מנין התקיעות שלושים, כדי להסתלק מן הספק. (ראש השנה לד. והרמב"ם פ"ג ה"א ומרן בש"ע סימן תקצ).

והוא מה שאנו רואים במחזורים: תשר"ת תשר"ת תשר"ת, כלומר תקיעה שברים תרועה תקיעה - שלוש פעמים. ואחר כך, תש"ת תש"ת תש"ת, כלומר תקיעה שברים תקיעה - שלוש פעמים. ואחר כך תר"ת תר"ת תר"ת, והוא תקיעה תרועה תקיעה - שלוש פעמים.

ורמז לדבר "יום תרועה יהיה לכם", "יהיה" בגימטריא שלושים.

ואלו התקיעות הן חובה מעיקר הדין. ומלבד זה תוקעים עוד שלושים תקיעות בתפילת הלחש של מוסף ועוד שלושים תקיעות בחזרת השליח ציבור של מוסף. ולאחר מכן בסיום התפלה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום, יש מספר דעות מה אורך הטרומיטין (כמה נכנס בשנייה), נפק''מ לאורך התקיעה בתשרת וכו'.
מה דעת הרב? כ"ה אלול תש"פ / 14 בספטמבר 2020

מרן זצ"ל היה עושה תקיעה בערך שלוש שניות. לגבי הוספה בשברים או בתרועה אין מניעה ויכול להוסיף כמה שירצה, והעיקר שלא יפחות מהשיעור.  כמו שכתב השלחן ערוך ואם מאריך בתקיעה אין לחוש שאין לה שיעור למעלה וכן בתרועה יכול להאריך [והכונה אפילו לא האריך בתקיעה יכול להאריך בתרועה]. וכן יכול להוסיף על השברים ועושה ארבעה וחמשה שברים. [והוא הדין אם יעשה כל שבר מד' או ה' כוחות לא צריך להוסיף בתקיעה כשיעור הזה דשיעור תקיעה הוא כמו שיעור של התרועה היינו כעיקר השיעור שצריך.

שכחתם לציין שיש שלושים תקיעות בתפילת הלחש במוסף, חוץ מהתקיעות של חזרת ש"צ כ"ו אלול תשע"ח / 6 בספטמבר 2018

נכון מאד. תודה על ההערה

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה