הלכה ליום שני כ' טבת תשפ"ה 20 בינואר 2025

נוסחאות התפילה

נוסחאות התפילה של עדות ישראל, יסודתם בהררי קודש, ולכן אין לאדם לשנות נוסח התפילה ממה שנהגו אבותיו, ולכן אין לספרדי לשנות נוסח התפילה לנוסח עדות אשכנז (או לנוסח שנקרא "ספרד" שהוא נוסח החסידים), אלא עליו להתפלל בנוסח עדות המזרח. וכן אין לאשכנזי לשנות לנוסח הספרדים.

וכן כתב בספר מגן אברהם, שמובא בשם האר"י ז"ל, שיש ברקיע שנים עשר שבטים, וכל שבט יש לו שער ומנהג, ומחמת כן אין לשנות ממנהג אבותיו בסדר התפילה. וכן כתבו עוד מגדולי הפוסקים.

אולם מרן הרב חיד"א כתב, שרבינו האר"י עצמו שהיה אשכנזי, ממשפחת רבינו שלמה לוריא, היה מתפלל בנוסח הספרדים, זולת בימים הנוראים, וכמו שכתב בשער הכוונות. וכתב עוד מרן החיד"א שתפילה בנוסח הספרדים עולה בכל שנים עשר השערים שבשמים, ולפי זה נראה שמותר לאשכנזי לשנות מנוסח האשכנזים לנוסח הספרדים, וכן נהג באמת הגאון רבי נתן אדלר זצ"ל, רבו של הגאון רבי משה סופר ה"חתם סופר", וכן נהג הגאון רבי נפתלי איש הורויץ ז"ל, בעל ספר "הפלאה" על מסכת כתובות. (והגאון רבי נתן אדלר אף היה מתפלל במבטא הספרדים, בבטוי האותיות והניקוד, מכיון שסבר שזהו המבטא הנכון, ושכר בכסף מלא את הגאון רבי יצחק מודעי ז"ל מטורקיה, שילמדו מבטא הספרדים, בבטוי האותיות והניקוד, ולא הניח לאף אדם לעלות שליח ציבור בבית הכנסת שלו, אלא הוא עצמו היה עולה ומתפלל כדרך הספרדים, וכן כתב הגאון רבי יעקב דוד ולובסקי זצ"ל בעל שו"ת רידב"ז בתשובה להגאון חכם יוסף מרדכי ידיד הלוי מארם צובא, ואלו דבריו "וקרוב לומר שהמבטא של לשון הקודש אצלכם מתוקנת הרבה יותר, כי ברוב ימים באריכות הגלות, האשכנזים נתפזרו ונתרחקו מאוד במלבושים ובכתב ובלשון זה למזרח וזה למערב, ונתבלבלו הלשונות גם של חול") ומכל מקום כתב החתם סופר, שאחר פטירת הגאון בעל ההפלאה, ביטל בנו הגאון בעל מחנה לוי את בית הכנסת שלו, ולכן נראה שלדעתו אין לאשכנזי לשנות לנוסח הספרדים, והדבר נתון כמובן במחלוקת הפוסקים. אולם בודאי שאין לספרדי לשנות לנוסח האשכנזים, לא בנוסח התפילה, ולא באופן בטוי האותיות.

וכמו כן ברור כי אין כל היתר להתפלל ב"נוסח אחיד" שנפוץ בכמה מקומות ובצבא הגנה לישראל, כי נוסח זה ברובו הוא נוסח אשכנז, וערבו בו מקצת מנוסח ספרד,  ולכן אין להתפלל בו כלל.

והגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק, בהסכמתו לספרו של הגאון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל, האריך שאין לאשכנזי לשנות את המבטא למבטא הספרדים, כי יש בזה חשש איסור "אל תטוש תורת אמך", ומעוד נמוקים שהיו עמו, אלא שכאמור יש החולקים על דבריו וסבורים שבטוי הספרדים נכון יותר ומותר לשנות אליו. ולדאבונינו בזמן הזה, רבים מאד שינו מבטא האותיות שלהם למבטא חדש כעין מבטא הספרדים, אך באמת אינו מבטא ספרדי כלל, כי מבטאים את האות ח' כמו האות כ', ואות ק' כאות כ', וכן על זה הדרך, ומבטא כזה לכל הדעות הוא שבוש ואינו נכון כלל. לכן על כל אחד להשתדל לתקן את מבטאו כמה שיוכל, כדי שיזכה להתפלל בשפה צחה המקובלת יותר אצל ה' יתברך. ואם אינו יכול לשנות מבטאו, רשאי להמשיך באופן שהורגל, שהרי מעיקר הדין מותר גם להתפלל בשפה לועזית לגמרי, ובודאי שלשון הקודש המשובשת המקובלת כיום, עדיפה מלשון לעז ממש.

שאלות ותשובות על ההלכה

ספרדי המתפלל במניות אשכנזי מנחה
כיצד ינהג באמירת התחנון י"ב חשון תשפ"ג / 6 בנובמבר 2022

יאמר את התחנון שלנו בישיבה. וי"ג מידות לא אומרים ביחיד. 

אמרתם שהחיד״א אמר שהנוסח הספרדי בתפילה עולה בכל 12 הרקיעים, אם אפשר לדעת היכן זה כתוב? י"ג תמוז תשע"ח / 26 ביוני 2018

קשר גודל (בתוך עבודת הקודש) סימן יב. בשם האר"י.

נודה לכת"ר אם יציין מראה מקומות למאמר זה מדברי מרן חזון עובדיה? ח' תמוז תשע"ח / 21 ביוני 2018

שו"ת יביע אומר ח"ו סימן י

מה לגבי נוסח תימן? ח' תמוז תשע"ח / 21 ביוני 2018

כמו נוסח ספרד ואשכנז, על התימנים להשאר בנוסח שלהם, ואינם רשאים לשנות לנוסח אשכנז וכדומה

לגבי קידוש, חלק אומרים בורא פרי הגפן את ה״ג״ בקמץ וחלק סגול , מה הקריאה הנכונה ? ומה הרב עובדיה היה אומר ? א' תמוז תשע"ח / 14 ביוני 2018

יש לומר בורא פרי הגפן. הג' בסגול, כן נהגו רוב ככל גאוני הספרדים, וכן נהגו רבנן קשישאי חכמי ירושלים, ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל.

פרסמתם בהלכה היומית, שאין לספרדי לשנות ממנהג אבותיו בנוסח התפילה וביטוי האותיות.  בעבודתי קיים ב״ה מניין תפילה המכיל ציבורי ספרדי ואשכנזי (רובו ספרדי) ולעיתים עולה ש״צ אדם המתפלל בנוסח אשכנזי בשל מנהגו, האם מבחינת ההלכה עדיף לספרדי לעלות ש״צ, אף במניין כזה או שאין זה משנה? י"ב כסלו תשע"ב / 8 בדצמבר 2011

במנין שיש בו ספרדים ואשכנזים, יוכל לעלות שליח ציבור כל אחד מן הציבור. ויש להעדיף שליח ציבור שקורא במבטא מדוייק, ומבדיל בין חי"ת לכ"ף, ובים עיי"ן לאל"ף, ושמבדיל בין שוא נע לשוא נח, וכן כל כיוצא בזה.

אדם שגדל ללא אבא וכחילוני, ללא כל מסורת - וחוזר בתשובה, לפי איזה נוסח תפילה עליו להתפלל, לפי עדתו שהוא תימני, או לפי אותם האנשים שהחזירו אותו בתשובה והוא צמוד אליהם, שהם ספרדים, או אין זה משנה? י"ב כסלו תשע"ב / 8 בדצמבר 2011

הטוב ביותר שיתפלל בנוסח של אותם שהחזירוהו בתשובה, כלומר, הספרדים. ויקבל עליו מנהגי הספרדים. כי הוא אינו מחוייב למנהגי תימן כלל, היות וחזר בתשובה מעצמו.
ואין אנו מורים כן משום שאנו ספרדים, אלא משום שארץ ישראל היא מקומו של מרן השלחן ערוך, ולכן כעת, שהוא בוחר לו דרך, נכון שיקבל עליו את מנהגי ארץ ישראל וההלכות לפי פסקי מרן הקדוש.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה