הלכה ליום שני כ"ה אב תשפ"ב 22 באוגוסט 2022

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמתו הטהורה של מורינו ורבינו, גאון ישראל

הרב שלום הכהן בן תופחה מלכה זצ"ל

ת.נ.צ.ב.ה.
דברים לזכרו יופיעו אי"ה מחר באתר.
ויהיו הדברים גם לרפואה שלימה לרב מאיר פנחס בן מרים בתושח"י
ה' ישלח דברו וירפאהו
עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו

הוקדש על ידי

הלכה יומית

תפלה

כתב הרמב"ם בפירוש המשניות (אבות פ"א מ"ח) שגם בשעה שהאדם נמצא בעיצומה של צרה צרורה, עליו להתחזק, ואסור לו להתייאש מלהתפלל לפני ה' יתברך שיושיע אותו. כי רבים רחמי ה' יתברך, ותשועת ה' כהרף עין.

ויש לדעת, כי לפעמים מן השמים רוצים להיטיב עם האדם, אך הדבר תלוי בתפלתו, שאם יתפלל, יזכה לישועה או להצלחה וכדומה, ואם אינו מתפלל, הטובה כביכול נשארת "בשמים" ולא באה אליו.

מדוע משה נותר "כבד פה"?
וכן מצאנו לגבי אדון הנביאים משה רבנו עליו השלום, שלא היה גדול ממנו, וכאשר צוה עליו ה' יתברך ללכת ולגאול את עם ישראל ממצרים, אמר לה': "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה', בִּי אֲדֹנָי, לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל עַבְדֶּךָ, כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי" (שמות, ד), כלומר, משה רבנו טוען לפני ה' יתברך, כי הוא אינו שליח מוצלח לבוא לפני פרעה ולדבר לפני בני ישראל, שהרי הוא "כבד פה וכבד לשון", ולא מתאים שאדם כזה יהיה גואלם של ישראל.

וה' יתברך משיב לו, שאף על פי כן, הוא יעזור לו בשליחותו שיצליח, והוא יגאל את ישראל ממצרים.

ולכאורה הדברים קשים מאד להבנה, שהרי נאמר "כִּי אֵין לַה' מַעְצוֹר לְהוֹשִׁיעַ בְּרַב אוֹ בִמְעָט" (שמואל א, יד), ואם כן יכול היה ה' יתברך פשוט לרפא את משה רבנו, ולגרום לכך שהוא לא ישאר "כבד פה וכבד לשון". ומדוע נותר משה עם חסרון כזה עד סוף ימיו?

והתשובה לכך, כתב הרמב"ן בפירוש התורה, שאמר ה' למשה, הלא אנכי עושה הכל, ובידי לרפאות אותך, וכעת, כיון שלא התפללת לפני על זה, לך ותצליח בשליחותך בלי שארפא אותך.

כלומר, אפילו דבר זה, שנראה מובן מאד, שאם עשה ה' יתברך כל כך הרבה נסים על ידי משה רבנו, בודאי שהיה מתבקש שירפא את משה ולא ישאר עם חסרון, בכל זאת, היתה חסרה תפלה אחת של משה רבנו כדי שיזכה לרפואה שלימה.

ובדומה לזה מצאנו, שלפני שגאל ה' יתברך את ישראל ממצרים, נאמר "וישמע אלוקים את נאקתם", ופירש האור החיים, שהכוונה היא שהתפלה שהיא מתוך צרה, היא מתקבלת, ולכן נאמר אחר כך "ותעל שועתם אל האלוקים".

ומן האמור נלמד כמה טובות מרובות יוכל כל אדם להשיג בזכות התפלה, שעל כל דבר יפנה לה' יתברך ויבקש בקשותיו, וענין זה יגרום לו גם לחיות חיים של אהבת תורה ויראת שמים, בהיותו כל הזמן קשור עם בוראו, שומע תפלת כל פה.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה