הלכה ליום חמישי ד' שבט תשפ"ב 6 בינואר 2022

קניות לכבוד שבת

שאלה: אני מקפיד לקנות לכבוד שבת הרבה דברים מיוחדים, כדי לכבד את השבת, ואשתי כועסת עלי שאני מבזבז יותר מדאי לכבוד שבת, ולא נותר לנו כסף לשאר צרכי הבית. מי צודק?

תשובה: אמנם מצוה גדולה לכבד את השבת ולענגה. אולם יש לשקול את הדברים בתבונה רבה. וכתב רבי יהודה החסיד בספר חסידים (סימן תתסג), "לא יאמר אדם, אקנה מעדני שבת, ויודע שסופו להתקוטט עם אשתו, או הוריו, ועל זה נאמר, (משלי, יז): טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָהּ מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב, וכן נאמר (ישעיהו, נח): וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ, וזהו כבודה של השבת, שלא יריב ביום השבת". עד כאן דברי ספר חסידים.

ובתיקוני הזוהר (תיקון מח דף פה ע"א) מובא על מה שנאמר בתורה (שמות, לה): "לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת", שכל מי שכועס בשבת, כאילו הדליק את אש הגהינם בשבת. והרי אמרו רבותינו (בשבת כג:) שאם אין לאדם כסף, אלא או לקנות נר שבת, או לקנות יין לקידוש היום, עדיף שיקנה נר שבת, מפני שהנר גורם שלא יהיו מריבות בבית (כי יש אור), ואיך אדם יהפוך את הדברים, ויגרום למריבה בביתו בעצם היום הקדוש?

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, הביא בענין זה (חזון עובדיה שבת ח"א עמוד כ), את דברי מרן החיד"א בספר עבודת הקודש (מורה באצבע אות קמ), שבערב שבת בעלות המנחה (בצהרים של יום ששי), הוא עת מסוכן למחלוקת בין איש לאשתו ומשרתיו, והסטרא אחרא (כלומר, היצר הרע) טורח מאד לסכסך ולחרחר ריב, ולכן כל איש ירא ה', יכוף את יצרו וימנע מכל הקפדה וכעס ומחלוקת, ואדרבה, יאר פניו לבקש שלום.

ובמסכת גיטין (דף נב.) אמרו, מעשה בשני אנשים, שהיה מתגרה בהם השטן, ובכל ליל שבת היום רבים זה עם זה. נקלע לאותו מקום רבי מאיר, ועיכב את אותם האנשים שלוש שבתות, עד שעשה ביניהם שלום. שמעו את השטן שאמר "אוי לי שהוציא אותי רבי מאיר מהבית שלי". ישמע חכם ויוסף לקח.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה