מצוה להרבות בסעודת פורים, ולכתחילה צריך לאכול פת (לחם) בסעודה זו.
כתב הרמב"ם (פרק ב מהלכות מגילה הט"ו) כיצד חובת סעודה זו? שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו, וישתה יין עד שישתכר וירדם בשכרותו. ומצוה לאכול בסעודה זו בשר בהמה דוקא. וכתב המאירי (מגילה ז:) חייב אדם להרבות בשמחה בפורים ובאכילה ובשתיה וכו', ומכל מקום אין אנו מצווים לשתות כל כך ולהשתכר ולהפחית כבודינו מתוך השמחה, כי לא נצטוינו על שמחת הוללות ושטות, אלא בשמחת תענוג שנגיע מתוכה לאהבת ה' ולהודות לו על הניסים שעשה לנו, עד כאן עיקר דבריו.
ומן האמור עלינו ללמוד לגבי כל אחד ואחד, שאף אם האדם סבור שאין זה לפי אופיו להתחיל לדבר בדברי תורה ולשיר שירי קודש בסעודת הפורים, מכל מקום, החלש יאמר גיבור אני, ויתחיל בכך על כל פנים בסעודה זו של יום הפורים, שיכולה להיות סעודה של שמחת מצוה ואהבת ה', ויכולה חלילה להפוך לסעודה ריקה מתוכן שכולה שטות והבל, ומתוך כך יזכה להתכבד בעיני כל רואיו, ויקום ויהפוך את כל צורת הבית שלו לבית עם אהבת תורה ויראת שמים.
והנכון לכל אדם ואדם, שעוד קודם סעודת פורים, ישב ללמוד תורה שעה אחת, ממדרשי חז"ל ופירושי מגילת אסתר, כל אחד לפי עניינו. וכמו שנאמר, "ליהודים היתה אורה ושמחה", ופירשו רבותינו בגמרא במסכת מגילה (דף טז:), אורה- זו תורה. ובפרט שבימי הפורים קבלו עליהם היהודים את כל מצות התורה מתוך שמחה, כמו שאמרו במסכת שבת (דף פח.), שחזרו וקבלו את התורה בימי אחשורוש.
וכתב מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל, (בספרו חזון עובדיה על פורים, עמוד קפא), שהואיל והכל טרודים בסעודת פורים ובשאר המצות של היום, יש להזהר ללמוד תורה ביום זה, כי לימוד התורה הוא קיום העולם, כמו שנאמר "אם לא בריתי (כלומר, אילולי לימוד התורה) יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי". וכבר הזהירו על זה גדולי הפוסקים.
ומספרים, כי האדמו"ר רבי מנחם מנדל מקוצק אמר פעם לחסידיו, שפעם אירע ביום הפורים שכל העולם היו עסוקים מאד במצוות יום פורים, ובדיוק באותה שעה ישב הגאון מביאלא ועסק בתורה, ובזכותו התקיים העולם כולו, ונעשה רעש גדול בשמים מזה, כי אלמלא הוא היה כל העולם כולו נמצא שעה אחת ללא תורה. ולכן נתנו לו שכרו מושלם מן השמים, שיוולד לו בן בעל נשמה גדולה, והוא הגאון מסוכטשוב בעל ספר "אבני נזר", שהאיר עיני ישראל בתורתו. (ולימים נעשה חתנו של הגאון מקוצק).
לכן יראה כל אדם לפנות לו שעה אחת ללימוד תורה ביום פורים, ויטול שכר גדול מן השמים. והנכון הוא מיד בחזרתו מתפלת שחרית, שישב ללמוד כמה שיוכל איזה דבר, או אפילו בעודו בבית הכנסת. ולא יהיה בטל מן התורה ביום נעלה זה.
