הלכה ליום חמישי י"ג שבט תשע"ז 9 בפברואר 2017

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אברהם ברטי בן גרסיה

הוקדש על ידי

אייסק חנונו

ליל ט"ו בשבט שחל בשבת

בשנה זו (התשע"ז), יחול ליל ט"ו בשבט בליל שבת. ונחלקו רבותינו הפוסקים, בשנה שחל ליל ט"ו בשבט בשבת, שנוהגים לאכול בלילה הזה מיני פירות כפי שכתבתנו, האם יש לאכול את מיני הפירות בין הקידוש לברכת המוציא לחם מן הארץ. או שיש לאכול את הפירות לאחר ברכת המוציא לחם מן הארץ, או שאולי עדיף לאכול את הפירות לאחר ברכת המזון.

ונבאר בקצרה את שיטות הפוסקים בענין מי שאוכל פירות לפני ברכת המוציא, לאחר הקידוש (והפוסקים דנו בזה לגבי מי ששתה כוס יין בליל פסח, לאחר הקידוש, לפני נטילת ידיים):

דעת הרז"ה
כתב רבינו זרחיה הלוי, "בעל המאור", לגבי ליל פסח, ששותים את כוסות היין הראשונים לפני ברכת "המוציא". שאין לברך "ברכה אחרונה" אחרי שתיית היין, משום שברכת המזון שיברכו לאחר הסעודה, פוטרת מברכה אחרונה על היין. וכן דעת רבינו הרא"ש. ולפיכך למדנו, שמי שיאכל את הפירות של ט"ו בשבט לאחר הקידוש, לפני ברכת המוציא לחם מן הארץ, הרי שלדעת הרז"ה, אותו אדם לא יכול לברך ברכה אחרונה על הפירות שיאכל, מפני שברכת המזון שתבוא לאחר הסעודה, תפטור גם את הפירות הללו מברכה אחרונה.

דעת הרי"ף
ולעומתם, דעת הרי"ף והרמב"ן ועוד, שיש לברך ברכה אחרונה לאחר שתיית היין, קודם ברכת המוציא. משום שיין ששתו ממנו לפני ברכת המוציא, אינו נפטר מברכה אחרונה בברכת המזון שתבא אחר כך. נמצא אם כן לדעת הרי"ף, שמי שיאכל את פירות ט"ו בשבט לאחר הקידוש, לפני ברכת המוציא, עליו לברך ברכה אחרונה לאחר מכן. ואינו יוצא ידי חובת הברכה ב"ברכת המזון".

פסק מרן זצ"ל
לפיכך, מאחר והדבר שנוי במחלוקת הפוסקים, פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שאין להכנס לכתחילה לספק זה. ויש לאכול את הפירות רק לאחר ברכת המוציא לחם מן הארץ, ולא קודם לכן. (שו"ת יחוה דעת ח"א סימן פב, ובספר חזון עובדיה ימים נוראים עמוד צז, ובספר חזון עובדיה על הלכות ברכות, עמוד ד). ואז לכל הדעות, ברכת המזון תפטור את הפירות מברכה אחרונה.

להגיש את הפירות לאחר ברכת המזון
עוד כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, (בספרו על הלכות ברכות עמוד ח), שהדרך המובחרת ביותר, היא להניח את הפירות המובאים על השלחן בליל ט"ו בשבט, ולאכול מהם רק לאחר ברכת המזון. שעל ידי כן, יוכלו לברך על הפירות והירקות ברכה ראשונה, וגם ברכה אחרונה, (ברכת מעין שלוש וברכת נפשות), וכך יוכלו להרבות בברכות ביום שבת, ולהשלים מנין מאה ברכות ביום זה.

ולסיכום: טוב שלא להביא את הפירות בליל ט"ו בשבט, אלא לאחר ברכת המזון. ואין לאכול את הפירות בין הקידוש לברכת המוציא.

שאלות ותשובות על ההלכה

ירק שלא אכלתי שנה שלמה, האם לברך עליו ברכת שהחיינו? כ"ט שבט תשע"ז / 25 בפברואר 2017

אם הוא ירק שמתחדש משנה לשנה, וניכר עליו שהוא חדש, כמו למשל כרובית, אפשר לברך שהחיינו.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה