בשנה זו (התשע"ז), יחול ליל ט"ו בשבט בליל שבת. ונחלקו רבותינו הפוסקים, בשנה שחל ליל ט"ו בשבט בשבת, שנוהגים לאכול בלילה הזה מיני פירות כפי שכתבתנו, האם יש לאכול את מיני הפירות בין הקידוש לברכת המוציא לחם מן הארץ. או שיש לאכול את הפירות לאחר ברכת המוציא לחם מן הארץ, או שאולי עדיף לאכול את הפירות לאחר ברכת המזון.
ונבאר בקצרה את שיטות הפוסקים בענין מי שאוכל פירות לפני ברכת המוציא, לאחר הקידוש (והפוסקים דנו בזה לגבי מי ששתה כוס יין בליל פסח, לאחר הקידוש, לפני נטילת ידיים):
דעת הרז"ה
כתב רבינו זרחיה הלוי, "בעל המאור", לגבי ליל פסח, ששותים את כוסות היין הראשונים לפני ברכת "המוציא". שאין לברך "ברכה אחרונה" אחרי שתיית היין, משום שברכת המזון שיברכו לאחר הסעודה, פוטרת מברכה אחרונה על היין. וכן דעת רבינו הרא"ש. ולפיכך למדנו, שמי שיאכל את הפירות של ט"ו בשבט לאחר הקידוש, לפני ברכת המוציא לחם מן הארץ, הרי שלדעת הרז"ה, אותו אדם לא יכול לברך ברכה אחרונה על הפירות שיאכל, מפני שברכת המזון שתבוא לאחר הסעודה, תפטור גם את הפירות הללו מברכה אחרונה.
דעת הרי"ף
ולעומתם, דעת הרי"ף והרמב"ן ועוד, שיש לברך ברכה אחרונה לאחר שתיית היין, קודם ברכת המוציא. משום שיין ששתו ממנו לפני ברכת המוציא, אינו נפטר מברכה אחרונה בברכת המזון שתבא אחר כך. נמצא אם כן לדעת הרי"ף, שמי שיאכל את פירות ט"ו בשבט לאחר הקידוש, לפני ברכת המוציא, עליו לברך ברכה אחרונה לאחר מכן. ואינו יוצא ידי חובת הברכה ב"ברכת המזון".
פסק מרן זצ"ל
לפיכך, מאחר והדבר שנוי במחלוקת הפוסקים, פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שאין להכנס לכתחילה לספק זה. ויש לאכול את הפירות רק לאחר ברכת המוציא לחם מן הארץ, ולא קודם לכן. (שו"ת יחוה דעת ח"א סימן פב, ובספר חזון עובדיה ימים נוראים עמוד צז, ובספר חזון עובדיה על הלכות ברכות, עמוד ד). ואז לכל הדעות, ברכת המזון תפטור את הפירות מברכה אחרונה.
להגיש את הפירות לאחר ברכת המזון
עוד כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, (בספרו על הלכות ברכות עמוד ח), שהדרך המובחרת ביותר, היא להניח את הפירות המובאים על השלחן בליל ט"ו בשבט, ולאכול מהם רק לאחר ברכת המזון. שעל ידי כן, יוכלו לברך על הפירות והירקות ברכה ראשונה, וגם ברכה אחרונה, (ברכת מעין שלוש וברכת נפשות), וכך יוכלו להרבות בברכות ביום שבת, ולהשלים מנין מאה ברכות ביום זה.
ולסיכום: טוב שלא להביא את הפירות בליל ט"ו בשבט, אלא לאחר ברכת המזון. ואין לאכול את הפירות בין הקידוש לברכת המוציא.
