בהלכה הקודמת ביארנו, שאסור להכנס בשבת לחדר, שמותקנות בו נורות הנדלקות באמצעות חיישנים שמרגישים בכניסת האדם לחדר.
לאור מה שהסברנו, עלינו לדון בשאלה שבאה לפנינו:
שאלה: בליל שבת, הלכתי לתומי ברחוב בשכונת גאולה בירושלים, וכשהתקרבתי לחלון ראווה של חנות, נדלקה לפתע נורה המאירה את האזור שלי. הבנתי, שמיד עם צאתי מהאזור, הנורה תחזור ותכבה. האם היה עלי להשאר באותו מקום כל השבת?
תשובה: באמת שלכאורה לפי מה שהסברנו, שהדלקת נורה על ידי חיישן אסורה מן הדין, אם כן הוא הדין שעלינו לאסור גם לצאת מהאזור שבו דלוקה הנורה, שהרי הכיבוי בשבת אסור, כשם שאסורה ההדלקה.
אולם באמת שיש חילוק גדול בין כיבוי נורת חשמל, לבין הדלקתה. כי הדלקת נורת חשמל, בדרך כלל היא אסורה מן התורה, מה שאין כן כיבוי נורת חשמל בשבת, אינה אסורה מן התורה, מפני שהתורה לא אסרה לכבות "גחלת של מתכת" בשבת, כלומר, בתוך נורת החשמל, יש לכל היותר אש על גבי מתכת. ואש כזו, אין איסור לכבותה בשבת מן התורה, אלא מדרבנן בלבד. וכמו שהסברנו בהלכות יום טוב, שלא אסרה התורה כיבוי בשבת, אלא כשמכבה את האש, מפני שהוא צריך אחר כך את הפחמים וכדומה, כמו שמבואר במסכת שבת (דף עג.), אבל כיבוי גחלת כזו של מתכת, אין בה איסור אלא מדרבנן.
ומאחר והאדם היוצא מן האזור שדלוקה בו נורה, לא איכפת לו במה שיכבה האור לאחר צאתו, הרי שמותר לו לצאת מאותו אזור, משום שנחשב הדבר ל"פסיק רישיה דלא ניחא ליה באיסור דרבנן". ובעזרת ה' עוד נבאר את הענין הזה בעתו ובזמנו.
וכיוצא בזה יש להורות לגבי אדם שעבר בדרכו ליד בנין משרדים, ויש שם "דלת אוטומטית", שנפתחת כאשר אנשים עוברים בסמוך אליה, והוא יודע שמיד כאשר הוא ימשיך בדרכו, הדלת תסגר. הרי שעל פי ההלכה מותר לו בהחלט להסתלק משם, משום שאין איסור בסגירת הדלת אלא מדרבנן, שאין שם הבערה כלל, וגם לא אכפת לו בכלל מסגירת הדלת שאינה שייכת לו, וענין כזה מותר בשבת בלי חשש.
ולסיכום: למרות שאסור להכנס בשבת למקום שנדלקת בו נורה באופן אוטומטי, מכל מקום אם אדם טעה ונכנס לאזור כזה, שנדלקה שם נורה, או נפתחה דלת אוטומטית, על פי הדין מותר לו לעזוב את המקום בשבת, למרות שהנורה תכבה והדלת תסגר.
