הלכה ליום שלישי י"ב טבת תשע"ז 10 בינואר 2017

נורה הנכבית באמצעות חיישן - דלת אוטומטית

בהלכה הקודמת ביארנו, שאסור להכנס בשבת לחדר, שמותקנות בו נורות הנדלקות באמצעות חיישנים שמרגישים בכניסת האדם לחדר.

לאור מה שהסברנו, עלינו לדון בשאלה שבאה לפנינו:

שאלה: בליל שבת, הלכתי לתומי ברחוב בשכונת גאולה בירושלים, וכשהתקרבתי לחלון ראווה של חנות, נדלקה לפתע נורה המאירה את האזור שלי. הבנתי, שמיד עם צאתי מהאזור, הנורה תחזור ותכבה. האם היה עלי להשאר באותו מקום כל השבת?

תשובה: באמת שלכאורה לפי מה שהסברנו, שהדלקת נורה על ידי חיישן אסורה מן הדין, אם כן הוא הדין שעלינו לאסור גם לצאת מהאזור שבו דלוקה הנורה, שהרי הכיבוי בשבת אסור, כשם שאסורה ההדלקה.

אולם באמת שיש חילוק גדול בין כיבוי נורת חשמל, לבין הדלקתה. כי הדלקת נורת חשמל, בדרך כלל היא אסורה מן התורה, מה שאין כן כיבוי נורת חשמל בשבת, אינה אסורה מן התורה, מפני שהתורה לא אסרה לכבות "גחלת של מתכת" בשבת, כלומר, בתוך נורת החשמל, יש לכל היותר אש על גבי מתכת. ואש כזו, אין איסור לכבותה בשבת מן התורה, אלא מדרבנן בלבד. וכמו שהסברנו בהלכות יום טוב, שלא אסרה התורה כיבוי בשבת, אלא כשמכבה את האש, מפני שהוא צריך אחר כך את הפחמים וכדומה, כמו שמבואר במסכת שבת (דף עג.), אבל כיבוי גחלת כזו של מתכת, אין בה איסור אלא מדרבנן.

ומאחר והאדם היוצא מן האזור שדלוקה בו נורה, לא איכפת לו במה שיכבה האור לאחר צאתו, הרי שמותר לו לצאת מאותו אזור, משום שנחשב הדבר ל"פסיק רישיה דלא ניחא ליה באיסור דרבנן". ובעזרת ה' עוד נבאר את הענין הזה בעתו ובזמנו.

וכיוצא בזה יש להורות לגבי אדם שעבר בדרכו ליד בנין משרדים, ויש שם "דלת אוטומטית", שנפתחת כאשר אנשים עוברים בסמוך אליה, והוא יודע שמיד כאשר הוא ימשיך בדרכו, הדלת תסגר. הרי שעל פי ההלכה מותר לו בהחלט להסתלק משם, משום שאין איסור בסגירת הדלת אלא מדרבנן, שאין שם הבערה כלל, וגם לא אכפת לו בכלל מסגירת הדלת שאינה שייכת לו, וענין כזה מותר בשבת בלי חשש.

ולסיכום: למרות שאסור להכנס בשבת למקום שנדלקת בו נורה באופן אוטומטי, מכל מקום אם אדם טעה ונכנס לאזור כזה, שנדלקה שם נורה, או נפתחה דלת אוטומטית, על פי הדין מותר לו לעזוב את המקום בשבת, למרות שהנורה תכבה והדלת תסגר.

שאלות ותשובות על ההלכה

בהקשר להלכה שמרן זצ"ל אסר, לא מובן לי שכן כל מלאכה מהתורה שאינו מתכווין לה יורדת דרגה לאיסור דרבנן וגם לא איכפת ליה והרי לנו פסיק ריישא שמותרת, שכן הוא אינו מדליק אלא עובר בכניסה. י"ד טבת תשע"ז / 12 בינואר 2017

נכון שהוא פסיק רישיה, אבל פסיק רישיה דניחא ליה, אסור. ופסיק רישיה באיסור תורה, כמו במקרה שלפנינו, אפילו דלא ניחא ליה, אסור.

האם זה גם בנורות אלידי שהוי דרבנן?
זה נפק"מ להלכה להרבה מתושבי אזורינו בפלורידה שבארה׳ב. י"ד טבת תשע"ז / 12 בינואר 2017

גם בנורות לד וכדומה, יש איסור דרבנן בהדלקן בשבת. ולכן אין להקל בזה אפילו בנורות אלה. ורק במקרה שזה שעובר שם אינו נהנה בכלל מהדלקת הנורות הללו, יש מקום לדון להקל.

לכאורה בדין של הדלקת נורות לד וכד' זה העברה דאורייתא! כי המתג המדליק אותו ומעביר לו חשמל, זה פעולת הבערה? י"ד טבת תשע"ז / 12 בינואר 2017

בהפעלת המתג והזרמת החשמל אין איסור תורה לפי דעת מרן זצ"ל. ורק מצד הבערת הנורה יש איסור.

מה דין הדלקת נורות PL ונורות לד, שאין בהן אש כלל, ולכן אינן דומות לגחלת אף לא לשל מתכת? י"ג טבת תשע"ז / 11 בינואר 2017

אף על פי שאין איסור תורה בהדלקתן, מכל מקום יש בזה איסור מדרבנן. (וכוונתינו לגבי הלד, אבל סוג הנורה השני שציינת, אינו מוכר לנו).

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה