הלכה ליום שני י"א טבת תשע"ז 9 בינואר 2017

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמתו הטהורה של

הגאון מהר"ר משה (שפירא) בן רחל זצ"ל

"ותשלח נא מלאכי החן, ויצאו נא לעומתו, יביאוהו לגן עדנך, ושם תהיה ישיבתו"
זכותו תעמוד לנו, ונזכה לגאולה שלימה, יקיצו ירננו שוכני עפר. אכי"ר

הוקדש על ידי

הלכה יומית

נורה הנדלקת באמצעות חיישן – תשובת מרן זצ"ל

שאלה: בבנין שלנו בצרפת, התאורה בחדר המדרגות נדלקת באופן אוטומטי באמצעות חיישן שמרגיש אם יש שם אנשים. האם מותר לי להכנס לחדר המדרגות בשבת?

תשובה: במסכת שבת (דף קכ:) אמרו, נאמר בתורה, "לא תעשה כל מלאכה", עשייה, הוא שאסור, אבל "גרמא", מותרת. כלומר, לא אסרה התורה לעשות בשבת, אלא מלאכה שנעשית על ידי האדם באופן הרגיל, למשל, להשקות את השדה בשבת בידיים, אסור מן התורה. אבל דבר שהאדם לא עושה אותו באופן ישיר, ולמשל, אדם ששופך מים בביתו כדי לנקותו, והמים זורמים משם מאליהם על ידי המרזב לגינת הבנין, הרי השקיה זו אינה מעשה "בידים", אלא בדרך "גרמא". ונחלקו הפוסקים, אם דבר שנעשה בגרמא, מותר לעשותו לכתחילה, גם בלי שיש הפסד מהדבר, או שאין להקל בדבר.

ומעתה לגבי הדלקת אור חשמל בשבת, ידוע שהדבר אסור מן התורה, מאחר ובהדלקת אור החשמל נעשה מעשה הבערה, וכך היא דרך ההבערה בנורות שמצויות בזמנינו, שמבעירים אותן באמצעות מתג שמחבר אותן לזרם החשמל. אבל נורות שנדלקות באמצעות חיישן, לכאורה יש מקום לומר שאין זה בגדר "מעשה הבערה", אלא "גרמא" בלבד.

והנה לפני כעשר שנים, הצגנו שאלה כזו בפני מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, ואז היה מדובר באדם שאמר, שאם לא יתירו לו לעלות במדרגות ביתו בשבת, הרי שהוא יאלץ לעבור לשכונה אחרת לגמרי, והדבר יגרום לו לעגמת נפש גדולה. והוסיף שהוא אינו היחיד שנקלע לבעיה כזו, כי עוד הרבה יהודים גרים בבנינים כאלה, ואין להם אפשרות אחרת לעלות לבתיהם. ובכל זאת מרן זצ"ל השיב, כי חלילה להקל בדבר, מפני שהדלקת הנורה על ידי חיישן תנועה, אינה נחשבת לגרמא, כי כך הדרך הרגילה של הדלקת הנורות הללו, שבהכנס אדם לחדר המדרגות, תיכף החיישנים מרגישים בתנועתו או בחום גופו, וגורמים לנורות להדלק, ויש בדבר איסור ממש מן התורה. ואף על פי שהסברנו למרן זצ"ל, כי הדבר מכביד מאד על הרבה יהודים שדרים בבנינים כאלה, ובעיר פריז, על פי החוק, אין אפשרות להתקין נורות שידלקו באופן ידני בחדר המדרגות, בכל זאת מרן זצ"ל חזר ואמר כי אין מקום כלל להקל בדבר, ועליהם לעבור לדור במקום אחר, וה' יתברך יצליח דרכם, ויברך את בתיהם החדשים, שיהיו מלאים ברכה וטובה.

גם מרן הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א, השיב לאסור בענין זה, והביא שאף הוא הציג את השאלה לפני למעלה מעשרים שנה בפני מרן זצ"ל, והציג בפניו את טענת המיקלים, שמאחר והדבר אינו נעשה בידיים, אם כן אפשר אולי להגדיר את ההדלקה הזו בגדר "גרמא", אך מרן זצ"ל סתר את הדברים, והביא ראיות לסברתו, כי אין כל אפשרות להקל להכנס לבנין כזה בשבת. והביא שכן פסקו גדולי הפוסקים בדורות האחרונים. [אולם במקרה שאין ברירה אחרת, הביא הגאון הראש"ל שליט"א קצת סימוכין להקל בדבר (על פי דברי הרשב"א בשבת קז.), ולכן אדם שאין לו ברירה אחרת, יעשה שאלת חכם כיצד עליו לנהוג].

ולסיכום: אסור להכנס בשבת לחדר שמותקנות בו נורות הנדלקות באמצעות חיישנים.

ובהלכה הבאה נבאר עוד דינים השייכים לענין זה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום כבוד הרב.
האם מותר להתקין בשביל גישה לבית שממש חשוך שם פנסי לד נורות לד שעובדות על ידי כח סולארי מהשמש הם פועלים על ידי חישן תנועה. לנורות הללו יש אופציה להשאיר את הנורות באור חלש קבוע וכאשר עוברים שם האור נדלק יותר חזק וכעבור כמה שניות שאין תנועה אז האור חוזר להאפיל ונהפך ליותר חלש האם מותר או שלא? תודה כ"ד אלול תשפ"א / 1 בספטמבר 2021

יהיה עליכם לנתק אותם או לכסות את העינית שלהם לפני כניסת כל שבת. תבורכו,  

מה לגבי שביל המואר בנורות סולאריות הנטענות ע"י השמש? ומופעלות ע"י חיישן
האם אסור לעבור בשביל הנ"ל ז' אייר תשפ"א / 19 באפריל 2021

נכון מאד, אין לעבור שם בכוונה בשבת.

אני גר בישוב ביהודה ושומרון, בו יש סכנה בטחונית של חדירת מחבלים, ולשם כך התקנתי פנסי לד עם חיישני תנועה בצד האחורי של הבית שפונה לכיוון הגדר, הבעיה היא שחיילים/אנשים מהישוב שהולכים על שביל הבטחון בערב שבת מזוהים על ידי החיישן וגורמים בעצם הליכתם להדלקת הפנס, יש לציין שתאורת הפנס הינה מינימלית ואינה מאירה להם את הדרך, השאלה האם מותר לי להשאיר את החיישנים דולקים בשבת מטעמי בטחון או שיש כאן איסור שאני מכשיל אנשים על איסור דרבנן בשוגג בשבת? י"ד טבת תשע"ט / 22 בדצמבר 2018

מותר להשאיר את הפנסים.

מה אם הנורה היא LED?
מה עם הטענה שזה בלתי אפשרי לדעת איזה תנועה יגרום להדליק?
מה עם פסיק רישיה דלא אכפת ליה באיסור דרבנן? כ"ז טבת תשע"ז / 25 בינואר 2017

יש להחמיר גם בנורת לד.

אי אפשר להחשיב את הדבר לפסיק רישיה דלא אכפת ליה. משום דאכפת ליה, שרוצה בהדלקת האור.

האם אפשר להקל, כשמחליפים לנורות לד, כיון שאינו הבערה, ואיסור הפעלת חשמל הוא מדרבנן לדעת הרבה פוסקים ? י"ד טבת תשע"ז / 12 בינואר 2017

גם בנורת לד יש להחמיר בזה, משום שיש כאן איסור דרבנן בהפעלתם.

בעניין חיישנים שהביא הרב בתשובה להלכה היומית ,
מבקש לדעת מה הדין לגבי חיישנים המפעילים , נורה שאינה עושה חום , בגלאי עשן / אש .
האם מותר לעבור בשבת ויום טוב במסדרון בו קיימים גלאים אלו שהנדלקים בעת שבירה של הקרן שלהם? י"ד טבת תשע"ז / 12 בינואר 2017

מן הדין מותר לעבור שם, משום שהאדם שעובר שם, אין לו שום ענין בהדלקת הנורות הללו, והרי זה בגדר פסיק רישיה דלא ניחא ליה באיסור דרבנן, שמותר. כלומר, מאחר והנורות הן נורות לד, ואין בהן חוט להט, והדלקתן לא תורמת לאדם שעובר שם שום דבר, לכן אין איסור בדבר.

האם אין חילוק בזה, כיום אשר רוב המנורות הינם מנורות לד, ולית בהו משום הבערה כלל? י"ד טבת תשע"ז / 12 בינואר 2017

מכל מקום יש בהדלקתן איסור מדרבנן.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה