הלכה ליום חמישי כ"ח תמוז תשפ"א 8 ביולי 2021

להחזיק משהו בשעת התפלה

שאלה: האם מותר להחזיק בשעת התפלה את הטלפון הסלולרי?

תשובה: במסכת ברכות (דף כג:) תנו רבנן: לא יאחז אדם תפילין בידו וספר תורה בזרועו ויתפלל". כלומר, אין להתפלל את תפלת העמידה, בשעה שאוחז בידו תפילין או ספר תורה, משום שהוא טרוד במחשבתו בשעה שמחזיק חפצים אלה, שלא יפלו מידו. ובגמרא, אמר שמואל, סכין ומעות וקערה וכיכר, הרי אלו כיוצא בהם. כלומר, מה שאסרו להחזיק בידו תפילין או ספר תורה, אין הכוונה דוקא לחפצים אלה, אלא אפילו חפצים אחרים, כגון כיכר לחם או קערה, אסור להחזיק בשעת התפלה, משום שהאדם שומר עליהם וטרוד מפניהם, כדי שלא יפלו מידו.

ונחלקו רבותינו הראשונים, לגבי חפצים אחרים, שהאדם אינו מקפיד בכלל שמא יפלו, האם מותר להחזיק אותם בידו בשעת התפלה. ולמשל, אדם שהולך בדרך, ויש לו מטריה בידו, האם הוא רשאי לעמוד ולהתפלל כשהוא אוחז במטריה, או לא?

שלדעת רש"י, דוקא חפצים שהאדם מפחד שלא יפלו מידו, כגון תפילין, סכין, כיכר לחם וכיוצא בזה, אסור להחזיק אותם בשעת התפלה, אבל חפצים שלא איכפת לאדם מהם, מותר להחזיקם בידו. אבל רבינו יונה הביא שיש מפרשים, שאסור להחזיק בידו שום דבר בשעת התפלה, ומה שאמר שמואל בגמרא "סכין, מעות, קערה וכיכר", כל אלה הם דוגמא בלבד. ומדברי מרן הבית יוסף, וכן בשולחן ערוך (סימן צו) משמע שהלכה כרש"י, שדוקא חפץ שהאדם מקפיד שלא יפול מידו, אסור להחזיק בשעת התפלה, אבל דברים אחרים, כגון מטריה, מותר.

ולענין טלפון, נראה שמלבד מה שכל אדם חושש ומקפיד שהטלפון לא יפול מידו, כדי שלא יתקלקל, יש בהחזקת הטלפון איסור נוסף, משום שהוא גורם להסחת הדעת למעלה מדברים אחרים, ובפרט בשעה שהוא פועל, והמתפלל עלול לקבל שיחת טלפון בשעת התפלה, ועל ידי כן תתבטל כוונתו, וזהו מנהג זלזול בתפלה, ולכן ברור שאסור להחזיק בשעת התפלה טלפון, ויש לכבותו ולהניחו בכיס או במקום אחר. אלא אם כן ישנה אפשרות להעביר את הטלפון למצב שהוא לא יקבל הודעות ולא שיחות, שבמקרה כזה במקום צורך, יש מקום להקל להתפלל מתוכו ולהחזיקו בידו. (וכמובן שכוונתינו לטלפון מוגן).

ומותר להחזיק בשעת התפלה את הסידור בידו, כיון שעושה כן לצורך התפלה. (מרן בשלחן ערוך סימן צו סעיף ב).

שאלות ותשובות על ההלכה

יהודי שמתפלל מתוך אפליקציית של תפילה, האם יש בזה חשש של איסור, אם המכשיר על מצב טיסה שבמצב זה לא יוכל לקבל שום שיחה ושום הודעה? ו' כסלו תשע"ז / 6 בדצמבר 2016

יהודי שמשתמש ממכשיר שמראה לו את התפלה, והוא מכוין את המכשיר למצב טיסה, רשאי להתפלל מתוכו. ואם מדובר במכשיר האסור על פי ההלכה, אין להתפלל ממנו, כי אין קטגור נעשה סנגור.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה