הלכה ליום שישי ב' חשון תשפ"ו 24 באוקטובר 2025

ההלכה מוקדשת לרפואה שלמה, להיריון קל ולידה בידיים מלאות עבור

מוריה ניני

הוקדש על ידי

עמית ניני

מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל

מחר (מהיום בלילה), יום שבת קודש, הוא יום שלישי במרחשוון, יום הסתלקותו השנים עשר של מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל. ועוד אנו עומדים ומצפים מתי יבוא ישענו, שישלח לנו ה' את משיח צדקינו וישוב לגאול אותנו גאולת עולם. לכן עתה נזכיר דברים שאמר מרן זצ"ל ביום השנה לפטירת רעייתו הרבנית מרגלית עליה השלום, שדיבר בענין תחיית המתים וקדושת ישראל, ויהיו הדברים לעלוי נשמתו הטהורה של מרן זצ"ל.

במסכת כתובות (דף קיא:) אמרו רבותינו, עתידים צדיקים שיעמדו בתחיית המתים בלבושיהן, כלומר, עם בגדיהם המקוריים. ואמר מרן רבינו זצ"ל, כי נראה שהדברים אמורים לאו דוקא בצדיקים גמורים, אלא בכל עם ישראל שיזכו לקום בתחיית המתים, הואיל ולאחר פטירתם נזדככו עד שנעשו טהורים, הרי הם בכלל "צדיקים", וכמו ששנינו במסכת סנהדרין, כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, שנאמר "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ". ואם כן מה שנאמר ועמך כולם צדיקים, הכוונה היא על כל עם ישראל שיזכו לקום בתחיית המתים (מלבד אותם שלא יקומו, כמו ששנינו שם, שהאומר אין תחיית המתים מן התורה, לא יקום בתחיית המתים, שאם הוא כפר בתחיית המתים, אין לו חלק בתחיית המתים).

אולם הגאון רבינו יוסף חיים זצ"ל בספר בן איש חיל כתב, שלכאורה מהו השבח המיוחד לצדיקים שיזכו לקום בלבושיהם? וכי מה ערכם של לבושים אלו עד שיעשה ה' נס גדול שאותו לבוש יחיה ויתחדש לצורך כן? והסביר, שהרי ידוע, שתשמיש קדושה, אסור להשתמש בו תשמיש של חול, ואם הוא בלה, הרי הוא צריך גניזה, וכמו תיק של ספר תורה, שדינו הוא כתשמיש קדושה, ואסור לעשות בו תשמיש של חול, כגון לעשות ממנו ארון וכדומה. מה שאין כן דבר שהוא תשמיש של התשמיש קדושה, אין בו קדושה כל כך, ואין חובה לגנוז אותו. והנה ידוע כי הצדיקים, על ידי התורה והמצוות, הם מזככים את גופם וזוכים שאף הוא נעשה קדוש, כמו שנאמר "קדושים תהיו", כי הנפש הרוחנית בלאו הכי מלאה קדושה, אבל הגוף, רק על ידי התורה והמצוות יכול להעשות קדוש ממש. ולכן, סתם אדם מישראל, אין צורך לעשות נס ולהחיותו עם בגדיו המקוריים, מפני שאינם תשמיש קדושה, רק תשמיש של תשמיש, כי הגוף הוא תשמיש קדושה לנשמה, אך הבגדים אינם משמשים אלא את הגוף. מה שאין כן הצדיקים, הואיל והבגדים שלהם הם בבחינת "תשמיש קדושה", בודאי שראוי לעשות נס ולהחיותם עם בגדיהם, וזהו שבח מיוחד להם שיראו שקמו עם בגדיהם, לאות ומופת על כך שזכו לזכך את גופם עד שנעשו קודש קודשים.

אך מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל הקשה על דבריו, שהרי בגמרא במסכת שבת (קה:) אמר רבי שמעון בן אלעזר, העומד סמוך לאדם מישראל בשעת פטירתו, צריך לקרוע בגדיו, (וכעת יש שאינם נוהגים כן מטעמים שונים), הא למה זה דומה? למי שרואה ספר תורה שנשרף. כלומר, פטירת אדם מישראל, דומה לספר תורה שנשרף, שאין לך ריק בישראל שאין בו תורה ומצוות כרימון.

ולפי זה, כתב מרן זצ"ל, רואים אנו שגוף היהודי, דומה תמיד לגוילי הספר תורה, ויש קדושה ממש בגופותיהם של ישראל, ואם כן כל אחד מישראל שלמד תורה או שתמך בתורה (שבלי זה באמת לא יוכל לקום בתחיית המתים), בודאי שיש בו קדושה בגופו, ודין הגוף שלו כדין תשמיש קדושה, ובודאי שגם עליו נאמר שעתיד הוא לקום בבגדיו המקוריים לעתיד לבוא.

רואים אנו כמה היה מרן זצ"ל אוהב את כל כלל ישראל, ותמיד היה מלמד עליהם זכות. ואפילו על הריקנים שבישראל, הוכיח באהבתו אותם כי עתידים הם לקום בתחיית המתים בבגדיהם, כי עמך כולם צדיקים. לכן תמיד היה מרן זצ"ל דואג לכל אחד מישראל, ואפילו לעלובים ביותר מתוכם, והיה משתדל בכל כוחותיו להשיב לב בנים לאביהם שבשמים. תמיד היה מכתת רגליו בשארית כוחותיו לזכות את הרבים. כולו אהבה ואחריות על כללות ישראל.

לפני עשרים ושלוש שנה, עבר מרן זצ"ל צינתור בבית החולים. לפני עריכת הצינתור, נגשו הרופאים למרן זצ"ל, והסבירו לו את הסיכונים הגדולים שיש בצינתור המורכב שלפניהם, ובעדינות, הסבירו למרן זצ"ל כי יתכן והוא לא יקום מהצינתור חס ושלום. כאשר שמע כך מרן זצ"ל, השיב, כי הוא מוכן לחתום על הסכמתו לצינתור, אך ראשית הוא מבקש ליסוע לביתו למשך כמה שעות, כי יש לו ענין דחוף לסדר. פנו מקורביו של מרן אליו (הלא הם הגאון רבי דוד יוסף שליט"א, והרב אריה דרעי שליט"א) ושאלו אותו, איזה ענין דחוף יש לסדר? הלא עצם הנסיעה במצב כזה היא מסוכנת עבורו! אך מרן זצ"ל סירב להשיב. כאשר הגיע מרן זצ"ל לביתו התברר, כי הוא הרגיש חובה לסיים תשובה להתרת עגונה שעמדה לפניו. הוא חשש שמא הוא ימות, ופחד שלא יהיה מי שיוכל להתיר את העגונה ממצבה. (מפי הגאון רבי דוד יוסף שליט"א ועוד ממקורבי מרן זצ"ל שהיו נוכחים בשעת מעשה).

את דברי ההספד שנשא מרן זצ"ל לעלוי נשמת רעייתו ע"ה, סיים במילים הללו: כתוב בתנא דבי אליהו, עתיד הקדוש ברוך הוא לשבת על כסא דין, וכל העולם יהיו נדונים לפניו. בתחילה, הוא קורא לשמים ולארץ, ואומר להם, הנה בראשית כל בראתי אתכם עבור עמי ישראל, מדוע כאשר ראיתם את עם ישראל גולים לבין אומות העולם לא ביקשתם עליהם רחמים? ומיד מעמיד ה' את השמים והארץ בצד אחד. על אותה השעה נאמר "וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַֽחַמָּה כִּי מָלַךְ ה' צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלִַם, וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד". לאחר מכן מחריב הקדוש ברוך הוא את כל העולם. על אותה שעה נאמר "ונִשְׂגַּב ה' לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא", ואז מחדש הקדוש ברוך הוא את עולמו, שנאמר "כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה", ומחיה הקדוש ברוך הוא את המתים, שנאמר "וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ".

עוד זוכרים אנו, איך שבשנת התשס"ב, סיפר מרן זצ"ל, שראה בחלומו שהוא עומד בכותל המערבי, והנה הוא רואה שם את משיח צדקינו, שאל מרן זצ"ל את המשיח, מפני מה אינך מגיע לגאול את ישראל? השיב לו המשיח, הרי עוד רבים מישראל צריכים לשוב בתשובה, ישובו עוד ועוד בתשובה ואז אבוא!

נזכה בעזרת ה' בזכות תורתו של מרן זצ"ל, ובזכות הפצת התורה, לראות בביאת משיח צדקינו ובתחיית המתים במהרה בימינו אמן.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה