הלכה ליום שני ז' אייר תשפ"א 19 באפריל 2021

הפרדת חוטי הציצית

שאלה: בני הקטן לובש "ציצית", האם כאשר אני רואה שחוטי הציצית מסובכים זה בזה, אני יכולה להפרידן בשבת?

תשובה: לפני שמברכים על הטלית, או שלובשים טלית קטן הנקראת "ציצית", צריך להפריד את חוטי הציצית זה מזה. ורבותינו האחרונים נתנו סימן לדבר בשם רבינו האר"י, "צִיצִת" - ראשי תיבות: צ'דיק י'פריד צ'ציותיו ת'מיד.

אבל ביום השבת, אם רואים שחוטי הציצית מסובכים זה בזה, כתב הגאון רבינו יוסף חיים זצ"ל בספר בן איש חי (פרשת בראשית), שאין להפריד את חוטי הציצית, ויש לבדוק אותם בעיניים בלבד, לראות שהציצית אינה פסולה, אבל בהפרדת החוטים ממש, יש איסור בשבת.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו שו"ת יביע אומר (ח"ה סימן ג) ובספרו הליכות עולם, הביא שמקור דברי הבן איש חי, הוא בדברי מרן החיד"א בספרו קשר גודל, שכתב שאם חוטי הציצית נמצאו מסובכים בשבת, אסור להפרידם.

אך מרן רבינו זצ"ל העיר על כך, שבמקור הדברים הראשון לדין זה, שהוא בשו"ת גנת ורדים (בקונטרס גן המלך סימן סה), מבואר בפירוש, שאין איסור בדבר אלא באופן שהציצית היא חדשה לגמרי, ומיד לאחר שקשרו את פתילי הציצית, הם הסתבכו זה בזה, שאז הפרדת החוטים זה מזה, נחשבת למלאכה האסורה בשבת, משום "גמר מלאכה", כי הציצית אינה ראוייה להשתמש בה אלא לאחר הפרדת החוטים, ולכן ההפרדה נחשבת ל"גמר מלאכה". אבל אם הציצית נקשרה מזמן, וכבר השתמשו בה, ועתה חזרו חוטי הציצית והסתבכו זה בזה, באופן כזה אין לאסור את הפרדת חוטי הציצית בשבת בנחת, שאין זה בגדר "גמר מלאכה" כלל.

והביא מרן זצ"ל ראיות לדבריו מגדולי הפוסקים. ולכן למעשה, ציצית חדשה, אסור להפריד את חוטי הציצית בשבת אם הם מסובכים זה בזה. אבל ציצית שכבר השתמשו בה, ועתה הסתבכו חוטי הציצית, מחמת הכביסה או מסיבה אחרת, מותר להפריד חוטי הציצית בשבת בנחת.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה עם איסור מתיר קשר מדרבנן? ט"ו אייר תשפ"א / 27 באפריל 2021

בכל עניני הקשרים, קשר שמותר לקשור, מותר להתיר, קשר שאסור לקשור, אסור להתיר. בין אם האיסור הוא מן התורה, ובין אם האיסור הוא מדרבנן,

האם מותר לכבס את הציצית עם שאר הבגדים ?
​האם מותר להניח את הציצית בסל הכביסה עם שאר הבגדים עד שמכבסים ​? ב' חשון תשע"ז / 3 בנובמבר 2016

מותר לכבס את הציצית ולהניחה עם שאר הבגדים, אבל אין לנהוג בה בבזיון, כגון לדרוך עליה וכדומה.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה