הלכה ליום שני ז' אייר תשפ"א 19 באפריל 2021

הפרדת חוטי הציצית

שאלה: בני הקטן לובש "ציצית", האם כאשר אני רואה שחוטי הציצית מסובכים זה בזה, אני יכולה להפרידן בשבת?

תשובה: לפני שמברכים על הטלית, או שלובשים טלית קטן הנקראת "ציצית", צריך להפריד את חוטי הציצית זה מזה. ורבותינו האחרונים נתנו סימן לדבר בשם רבינו האר"י, "צִיצִת" - ראשי תיבות: צ'דיק י'פריד צ'ציותיו ת'מיד.

אבל ביום השבת, אם רואים שחוטי הציצית מסובכים זה בזה, כתב הגאון רבינו יוסף חיים זצ"ל בספר בן איש חי (פרשת בראשית), שאין להפריד את חוטי הציצית, ויש לבדוק אותם בעיניים בלבד, לראות שהציצית אינה פסולה, אבל בהפרדת החוטים ממש, יש איסור בשבת.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו שו"ת יביע אומר (ח"ה סימן ג) ובספרו הליכות עולם, הביא שמקור דברי הבן איש חי, הוא בדברי מרן החיד"א בספרו קשר גודל, שכתב שאם חוטי הציצית נמצאו מסובכים בשבת, אסור להפרידם.

אך מרן רבינו זצ"ל העיר על כך, שבמקור הדברים הראשון לדין זה, שהוא בשו"ת גנת ורדים (בקונטרס גן המלך סימן סה), מבואר בפירוש, שאין איסור בדבר אלא באופן שהציצית היא חדשה לגמרי, ומיד לאחר שקשרו את פתילי הציצית, הם הסתבכו זה בזה, שאז הפרדת החוטים זה מזה, נחשבת למלאכה האסורה בשבת, משום "גמר מלאכה", כי הציצית אינה ראוייה להשתמש בה אלא לאחר הפרדת החוטים, ולכן ההפרדה נחשבת ל"גמר מלאכה". אבל אם הציצית נקשרה מזמן, וכבר השתמשו בה, ועתה חזרו חוטי הציצית והסתבכו זה בזה, באופן כזה אין לאסור את הפרדת חוטי הציצית בשבת בנחת, שאין זה בגדר "גמר מלאכה" כלל.

והביא מרן זצ"ל ראיות לדבריו מגדולי הפוסקים. ולכן למעשה, ציצית חדשה, אסור להפריד את חוטי הציצית בשבת אם הם מסובכים זה בזה. אבל ציצית שכבר השתמשו בה, ועתה הסתבכו חוטי הציצית, מחמת הכביסה או מסיבה אחרת, מותר להפריד חוטי הציצית בשבת בנחת.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה עם איסור מתיר קשר מדרבנן? ט"ו אייר תשפ"א / 27 באפריל 2021

בכל עניני הקשרים, קשר שמותר לקשור, מותר להתיר, קשר שאסור לקשור, אסור להתיר. בין אם האיסור הוא מן התורה, ובין אם האיסור הוא מדרבנן,

האם מותר לכבס את הציצית עם שאר הבגדים ?
​האם מותר להניח את הציצית בסל הכביסה עם שאר הבגדים עד שמכבסים ​? ב' חשון תשע"ז / 3 בנובמבר 2016

מותר לכבס את הציצית ולהניחה עם שאר הבגדים, אבל אין לנהוג בה בבזיון, כגון לדרוך עליה וכדומה.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה