הלכה ליום רביעי ג' חשון תשפ"ז 14 באוקטובר 2026

מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל - שלוש עשרה שנים לפטירתו

היום הוא יום ג' במרחשון, יום הסתלקותו של מרן רבינו הגדול, רבי עובדיה יוסף זכר צדיק וקדוש לברכה. כולנו תלמידיו, ולכן נאמר כמה דברים לזכרו ולעלוי נשמתו.

מרן זצ"ל, היה כידוע, בקי עצום בכל חדרי תורה. יש אומרים, שבקיאותו נבעה מכשרונותיו הברוכים, ויתכן שיש אמת בדבר. אבל יש לדעת, כי מרן זצ"ל, היה בולט בנקודה אחת, שהיא הציר המרכזי שעליו סובבים כל פרקי חייו. הוא דרש מעצמו בלי גבול! גם כשהיה נראה שהדבר בלתי אפשרי, מרן זצ"ל התאמץ, ומסר נפש ממש, עד שזכה לראות פרי בעמלו. ונספר כמה מקרים:

מרן זצ"ל, היה שוקד על תלמודו, בצורה שאין לה אח וריע. אנשים שהכירו אותו בעיקר דרך שיעוריו, ראו לפניהם תלמיד חכם חביב, נינוח, אך בעצמותו, היה הרב ממש חרד על כל רגע בחייו, לבל ילך לבטלה. מעולם לא ראו אותו יושב על כסא ולא עושה כלום! אף פעם הוא לא ישב ופשוט נח, או הרהר בדברים פשוטים. תמיד תמיד, היה עוסק בתורה, או עוסק בענין חיוני אחר. וכמאמר רבותינו (במסכת סוכה דף כח. לגבי רבן יוחנן בן זכאי): "וְלֹא מְצָאוֹ אָדָם יוֹשֵׁב וְדוֹמֵם, אֶלָּא יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה".

זכורני בערוב ימיו ממש, שהיה יושב במרפסת ביתו, כשכולו ממש שבור ורצוץ, חלש מאד, ואפילו הנשימה היתה קשה לו, בכל זאת, היה יושב ושונה שוב ושוב, משניות שזכר בעל פה. הוא היה חדור ועקבי כל ימיו, בחשיבות ניצול הזמן, כי הזמן, הוא הדבר היקר ביותר שיש לאדם.

רק בגלל גודל השקידה שלו על התורה הקדושה, זכה מרן זצ"ל להיקפים בלתי נתפסים בתורה. כל מי שמתמצא מעט, ומבין את היקף החומר הלימודי שהיה חקוק בשכלו של מרן, מבין שהדבר ממש בלתי אפשרי בדרך הטבע, אדם אחד לא מסוגל להקיף כמות ידע עצומה כל כך.

היתה לו זכות מיוחדת מן השמים, מאחר ועמל כל כך בתורה, מתוך עוני, מתוך מצור ומצוק, בימים קשים מאד, התורה השיבה לו את אהבתה, ונכנסה ללבו. זיכה אותו הקדוש ברוך הוא לזכור את לימודו, ולהגיע למדרגה אדירה בחכמת התורה, שבמובנים רבים לא היה לה אח וריע אפילו מאות בשנים לפניו.

הדברים הללו מפורשים בכמה מקומות בדברי רבותינו, ובכללם, בספר העקדה, (שער ו), שם כתב, וזו לשונו:

"שֶׁהוּא דָּבָר יָדוּעַ וְנִגְלָה לָעַיִן, כִּי שְׁלֵמוּת הַשָּׂגַת הַחָכְמָה, אִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לְהַשִּׂיגָהּ אִם לֹא בְּעֵזֶר וְסִיּוּעַ אֱלוֹקִי". מי שלומד תורה, התורה עצמה משקיעה בו, ומגדלת אותו!

אם כן, היה מרן זצ"ל גאון בתורה. לאדם גדול כל כך, מתאים הדבר, שישב בביתו, יעלה את חדושיו על הכתב, יפרסם פסקי הלכה, ולכל היותר, יאמר מידי פעם שיעור לפני תלמידי חכמים. אך מרן זצ"ל, יצא מן המסגרות שלו. וכדברי הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, זכה הרב עובדיה יוסף, שידע לסגור את הספר כאשר היה בכך צורך.

מרן זצ"ל השקיע כל ימיו, ממש מילדות, ועד ימיו האחרונים, כדי להספיק עוד ועוד להשפיע תורה ויראת שמים על הציבור. הוא היה באמת אוהב כל אחד ואחד מישראל, והיה ממש מוטרד ודואג, על כל יהודי שעדיין לא זכה להבין את ערכו הרם, להבין את משמעות החיים, ואת התפקיד המיוחד אליו הוא נועד. הוא הרגיש בכל נימי נפשו, שיש כאן אבדה גדולה! לכן הוא לא חס על זמנו, ולא על בריאותו, היה מכתת את רגליו בכל רחבי הארץ ובכל העולם, כדי להשמיע את דבר ה', כדי לחבב את התורה על העם, כדי להפוך אנשים עמי הארצות, שלא היה להם מושג בהלכה, להיות אנשי תורה, אנשים מורמים מעם.

סיפר לי תלמיד חכם גדול אחד, שבצעירותו היה גר ב"אור עקיבא". בזמנו, לפני למעלה מארבעים שנה, היתה העיר מלאה באנשים טובים, אנשים אוהבי מסורת, אבל ידיעת ההלכה, היתה רחוקה מרובם. ידעו שיש בעולם מושג של "מוקצה", אבל כמעט אף אחד לא ידע כי יש כמה סוגי מוקצה, ושהדינים ביניהם חלוקים זה מזה.

ידעו שיש ערך לתורה הקדושה. אבל ללכת מידי יום ללמוד תורה? דבר כזה, לא עלה כלל על דעתם. היו אותם אנשים, יושבים אפילו בימי שבת, ומשחקים במשך שעות במשחקי שש בש ודמקה וכדומה, ודנים ביניהם, על עניני פוליטיקה, וכך היו מעבירים את זמנם.

עד שהגיע אל העיר שליח ממרן זצ"ל. הלה הגיע אל העיר, והחל לומר שיעורי תורה. השיעורים היו על פי סדר החוברות "מן המעיין" שיצאו באותן השנים על ידי רשת "אל המעיין"  של מרן זצ"ל, וכן מתוך ספרים, כמו ספרי ילקוט יוסף שהחלו אז להתפרסם.

בסמוך לחג השבועות, דיבר אותו חכם בפני הציבור, על כך שאסור להדליק את אור החשמל ביום טוב. הציבור מאד הופתעו לשמוע את הדברים, כי מנהגם היה תמיד להקל בזה. הם החלו להתווכח עם הרב, עד שממש כל העיר החלה להתדיין ולהתווכח, האם מותר או אסור להדליק חשמל ביום טוב. במקום להתווכח, האם בגין יבחר שוב לראשות הממשלה או לא, החלו להתווכח על דברים רוחניים! על דברי הלכה!

החליטו פרנסי העיר ונכבדיה, גבאי בתי הכנסת ואחרים, להזמין את מרן זצ"ל בעצמו אל העיר, ואז ישאלו מפיו, האם מותר או אסור להדליק את אור החשמל ביום טוב.

כעבור כמה ימים, הגיע מרן זצ"ל אל העיר, ורבים רבים באו לשמוע את אמרי פיו, אנשים, נשים וטף. מרן נשאל שם, האם מותר להדליק אור חשמל ביום טוב? הוא ביאר את הסוגיא לפני הציבור, הסביר את ההבנה שהיתה מקובלת בצורת הפעולה של החשמל, (שהיו שחשבו שיש "אש" בתוך צינורות החשמל, והיא עוברת ממקום למקום), לאחר מכן הסביר את ההבנה הנכונה, ולכן העלה באופן ברור, שיש איסור בדבר. דבריו היו מתיישבים על הלב! דבריו נאמרו בהגיון צרוף! לכן, כל בני העיר קבלו את דבריו. וכך החלו ללמוד, עוד ועוד, לגדול בתורה, להפוך ליודעי תורה אמתיים. הדברים הללו שינו מן הקצה אל הקצה דור שלם, ועד סוף הדורות, ריבי רבבות בני אדם, ממש פשטו צורה ולבשו צורה, והכל בזכותו של מרן זצ"ל.

עלינו ללמוד ממרן זצ"ל, להעריך את עצמינו ואת החיים שלנו. להעריך את הזמן ולהאמין שיש בכוחינו לפעול רבות ונצורות. גם אנו יכולים ללמוד! גם אנו יכולים לזכות את הרבים! גם אנו יכולים לחנך את משפחתינו על ברכי התורה! גם אנו יכולים להיות אנשים מורמים מעם! גם אנו יכולות להיות נשים נעלות! כל אחד מסוגל למלא את תפקידו המיוחד לו.

כאן ב"הלכה יומית", אנו משתדלים מאד, במשך עשרות שנים, לזכות את הרבים, ולהפיץ את דרכו המיוחדת של מרן זצ"ל. אנו לא כותבים רק פסקי הלכות, אלא מבארים את הדינים, את השורש שלהם, שזהו עיקר לימוד התורה, ובכך מתחדדת ההבנה בכל פרט ופרט. וכל זה מכוחו של מרן זצ"ל, שתמך בהפצת התורה בדרך זו, כי צפה בעינו הבדולח, את חשיבות הדברים.

לכן אנו פונים מכאן לכל לומדי ההלכה יומית, השתדלו בבקשה לתת כתף. אנו משקיעים בימים אלה בשיפור האתר בעזרת ה', הן מבחינת המראה שלו, והן מבחינת התוכן, אך אנו זקוקים לכם. כל אחד ואחת, יכולים לזכות את הרבים, על ידי המלצה לחבריכם ולקרוביכם, להרשם ולהצטרף ללומדי ההלכה יומית, שעל ידי לימוד זה, אנשים שהיו ריקים מתורה, נעשו ממש בעלי תורה, ובדרך של לימוד קצר, הבנתם ומעשיהם השתנו מן הקצה אל הקצה.

וזכות מרן זצ"ל תעמוד לכם ולנו, שימלא ה' כל משאלות לבכם לטובה, ושנזכה לראות בגאולה השלימה, ובתחיית המתים, אמן כן יהי רצון.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה