בהלכה הקודמת הזכרנו שנחלקו הפוסקים האם האשה מקבלת על עצמה את קדושת השבת מיד בהדלקת הנרות, וממילא מזמן ההדלקה נאסרת מיד בעשיית מלאכה. (וכמו שכתב בעל הלכות גדולות, וכן פסק הרמ"א, וכן הוא מנהג האשכנזים), או שאף אחר הדלקת הנרות רשאית האשה לעשות מלאכה עד לזמן כניסת השבת, (וכדעת רוב הראשונים ומרן השולחן ערוך, וכמנהג הספרדים.)
ומכיון שלמנהג האשכנזים מקבלת האשה עליה את קדושת השבת מיד בהדלקת הנרות, כתב מהרי"ו (רבינו יעקב וייל ז"ל, מגדולי פוסקי האשכנזים לפני כשש מאות שנה.) שקצת נשים נוהגות לברך על הדלקת נרות שבת אחר שמדליקות את הנרות, וטעמן, משום שבשעה שהן מברכות "להדליק נר של שבת" כבר נחשב הדבר כאילו קבלו עליהן בפירוש את קדושת השבת, ואז כבר נאסרת עליהן עשיית מלאכה וממילא אינן יכולות להדליק את נרות השבת. והרמ"א הזכיר מנהג זה וכן נוהגות נשים רבות מעדות האשכנזים.
אולם לדעת מרן השולחן ערוך שקבלנו הוראותיו, בודאי שאין מקום לכל זה, שהרי אין קבלת השבת תלויה כלל בהדלקת הנרות, ובודאי שאינה תלויה בברכת הדלקת הנרות, ואף למנהג האשכנזים שפוסקים כדעת בעל הלכות גדולות שקבלת השבת תלויה במעשה הדלקת הנרות, מכל מקום אין הדבר ברור שקבלת השבת תלויה בברכת ההדלקה בלבד, אלא אך ורק בהדלקת הנר עצמה, ולכן בודאי שעל כל פנים למנהג הספרדים, יש לברך על הדלקת נרות שבת קודם הדלקת הנרות, וכשם שאנו מברכים על כל המצוות קודם עשייתן, (כגון נטילת לולב ותקיעת שופר וכדומה.) ואף מי שנהגה עד עתה לברך אחר ההדלקה בערב שבת, והיא מבנות הספרדים ובני עדות המזרח, יש לה לשנות מנהגה ולהחזיר עטרה ליושנה לברך ואחר כך להדליק, מפני שלדעת רוב הפוסקים ומרן השולחן ערוך, המברך לאחר ההדלקה ברכתו ברכה לבטלה. ויתירה מזו, אף למנהג האשכנזים, נודע הדבר שהגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל (ראש ישיבת עץ חיים בסלוצק ואחר כך בירושלים לפני כארבעים שנה) ציוה את בני ביתו לבטל ממנהגם שנהגו בחוץ לארץ להדליק ואחר כך לברך, ושינו את מנהגם בארץ ישראל על פי דעת מרן השולחן ערוך, לברך ואחר כך להדליק, מפני שיש בדבר זה ספק ברכה לבטלה, ושורש המנהג אינו אלא מדברי המהרי"ו שהעיד שכך הוא מנהג "קצת נשים", כלומר שאף אצל האשכנזים לא הכל נהגו כן. וגם הגאון המקובל רבי מרדכי שרעבי זצ"ל הורה לאשתו שתנהג כדעת מרן השולחן ערוך לברך ואחר כך להדליק. וכן הייתה היא מלמדת את קהל הנשים שהיו שומעות ממנה שיעורים. וכל זאת בעקבות תשובת מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א בעניין זה, שכתב שאף ספרדים שנהגו להדליק ואחר כך לברך, צריכים לשנות מנהגם בזה, וכאמור.
לפיכך, אין שום חילוק בין הברכות שאנו מברכים קודם עשיית כל מצוה, לבין ברכת הדלקת נרות שבת, שלעולם מברך ואחר כך מקיים המצוה, ולכן יש קודם כל לברך "להדליק נר של שבת", ורק אחר כך להדליק את הנרות.
