הלכה ליום ראשון א' תמוז תשפ"ד 7 ביולי 2024

למי מותר להתרחץ בשבת

בהלכות הקודמות ביארנו שאסור להתרחץ בשבת במים חמים. והכוונה בזה היא, שאפילו אם המים התחממו בהיתר, כגון שהם התחממו לפני שבת, או שהתחממו בשבת על ידי "דוד שמש", בכל זאת אסור להתרחץ בהם בשבת, מפני שגזרו רבותינו שלא ירחץ אדם את כל גופו בשבת, כדי שהבלנים, שהיו אחראים על בתי המרחץ, לא יבואו לידי חילול שבת.

וכתב הגאון רבי עקיבא איגר (סימן שכו), שאדם שהוא מצטער, אף על פי שאינו חולה ממש, נראה לכאורה שמותר לו להתרחץ כל גופו בשבת במים חמים. כלומר, אדם שרגיל להתרחץ כל גופו מידי יום ביומו, ואם לא יתרחץ בשבת בכל גופו יצטער מאד, וכן אדם שמחמת איזו סיבה הזיע מאד בשבת ומצטער מאד מכך שאינו יכול להתרחץ, ויש לו מים חמים, הרי מותר לו לרחוץ באותם המים בשבת.

והביא הגאון רבי עקיבא איגר ראיה לדבריו, ממה שכתב הרמב"ם (בפ"ו מהלכות שבת), שמותר לומר לגוי להביא לו מים חמים לרחוץ בהם ילד קטן "או אדם שמצטער". ומשמע שלגבי מצטער לא גזרו שלא יוכל להתרחץ בחמים בשבת. וכן כתבו עוד מגדולי האחרונים.

גם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו חזון עובדיה (ח"ו עמוד פח) דן בענין זה, והביא ראיות שאיסור רחיצה במים חמים בשבת, אין חומרתו רבה כל כך כמו כל גזירות חכמים, ולכן במקום צער, לא גזרו חכמים, ומותר למצטער לרחוץ כל גופו במים חמים בשבת.

אולם כל זה לענין גזירת איסור רחיצה בשבת. אבל למעשה, ברחיצה בשבת באמבטיות ומקלחות שמצויות בזמנינו, ישנה בעיה הלכתית נוספת. והיא, שמאחר ויש בכל בית "דוד" ובו מים רותחים (שהתחממו לפני שבת כפי שאמרנו), הרי בפתיחת הברז בבית, נכנסים מים צוננים לתוך הדוד, ומיד הם מתבשלים במים הרותחים שהיו בו קודם, ובדבר זה עלול להיות איסור משום "בישול" בשבת. (וכן יש מקום לחוש לזה בעירוב המים הצוננים והחמים בתוך הברז).

ואמנם, כאשר המים שבדוד התחממו על ידי "דוד שמש", כבר כתב מרן רבינו זצ"ל (יביע אומר ח"ד סימן לד, ובחזון עובדיה ח"ד עמוד תה) שיש להקל בשימוש במים אלה בשבת. משום שגם כאשר נכנסים מים צוננים לדוד, הרי הם מתבשלים במים שהתחממו על ידי החמה (השמש), ומים אלה (הרותחים, שרתחו בדוד על ידי השמש) נחשבים "תולדת חמה", ובישול כזה, בתולדת חמה, אינו אסור מן התורה. ועוד האריך בהסבר הדברים. אבל כאשר המים התחממו על ידי דוד חשמלי, הרי שאף אם הדוד מכובה כעת, נחשבים המים הרותחים שבתוכו ל"תולדת האור", ובישול במים אלה אסור מן התורה. לכן יש להחמיר ולא להשתמש במים שהתחממו על ידי דוד חשמל, אלא במים שהוחמו על ידי דוד שמש בלבד.

וכן יש להקל בזה ביום שבת אפילו בדוד חשמל מכובה, כאשר ידוע שהמים שבדוד כבר אינם רותחים, אלא חמים מעט, שאז אין איסור כלל להכניס לתוכם מים צוננים.

ומותר לרחוץ תינוק אף במים חמים בשבת, באופן שהמים הוחמו על ידי דוד שמש, או שהוחמו לפני השבת, וכעת הם פושרים.

ולסיכום: אין להתרחץ כל גופו בשבת במים חמים. אבל אדם שמצטער מאד מכך שאינו יכול להתרחץ, רשאי לרחוץ במים שהוחמו על ידי דוד שמש. וכן מותר לרחוץ תינוק בשבת במים שהוחמו על ידי דוד שמש. (וכפי שנתבאר בהלכה).

היתר רחיצת תינוק, הוא כאשר רגילים לרוחצו בכל יום, או כשהוא מלוכלך ויש צורך לרוחצו. עיין ילקוט יוסף סימן שכו.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום,רציתי לדעת האם ניתן להשתמש בבידה ידני שמוציא מים חמים בשבת לניקוי הצרכים (המים התחממו בערב שבת וכן בשבת על ידי דוד שמש) כ"ה אדר ב תשפ"ב / 28 במרץ 2022

 

אם הוחמו על ידי דוד שמש, מותר. אם על ידי דוד חשמלי לפני שבת, יש להחמיר.   

מרן  הגר"ע זצל כתב בחזו"ע חלק ו בדיני רחיצה שהמצטער מאוד יכול לרחוץ כל גופו במים שהוחמו בערב שבת. כלומר, מים שהוחמו בהיתר. לפי זה, דין מצטער מאוד, יהיה מותר לרחוץ כל גופו גם במים מדוד שמש שכן גם הם הוחמו בהיתר (כמבואר ביבי"א ד,לד). . האם כך ההלכה? א' אדר תשע"ו / 10 בפברואר 2016

כך ההלכה

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה