הלכה ליום שני ו' טבת תשפ"ד 18 בדצמבר 2023

ההלכה מוקדשת לזכות ולשמירת

כל חיילינו היקרים

שה' יתברך ישמור צאתם ובואם לשלום
יתן להם כח וגבורה, ויפלו כל אויבינו תחתיהם
וישובו לבתיהם, ששים ושמחים, בריאים ושלמים
וישמור ה' את כל השבויים, יתן להם רחמים, ולא יאונה להם כל רע
ושבו בנים לגבולם, במהרה אכי"ר

הוקדש על ידי

הלכה יומית

האם שלג הוא מוקצה בשבת – מעשה מהגאון רבי צבי פסח פראנק

שאלה: האם שייך איסור "מוקצה" בשלג היורד בשבת?

תשובה: כתב מרן הבית יוסף (סוף סימן שי), בשם השבלי הלקט, בשם רב צמח גאון, "מטר היורד בשבת, מותר לרחוץ ולשתות ממנו, אף על פי שלא היו עננים מאתמול". כלומר, אין איסור מוקצה בגשמים היורדים בשבת, וכל שכן שלא שייך איסור מוקצה על מי הגשמים שירדו עוד לפני כניסת השבת.

וכן מוכח עוד ממה שפסק מרן השלחן ערוך (סוף סימן שלח), שמי שנתן כלי בביתו במקום שזולפים מי גשמים, מותר לטלטל את הכלי עם המים שבו. מוכח מכאן, שאין איסור מוקצה במי הגשמים.

[שורש הדבר שאנו דנים בכלל מצד איסור מוקצה במי הגשמים, הוא משום "נולד", וכגון ביצה שנולדה בשבת, שאסור לאכול ממנה עד למוצאי שבת. ולא נאריך כאן בפרטי הדינים השייכים לזה, כי להלכה מבואר בגמרא במסכת עירובין (דף מו.) שלא שייך איסור "מוקצה מחמת נולד" במי הגשמים, אבל במים היוצאים מן המזגן בשבת, יש אומרים שיש בהם איסור מוקצה. ועיין במה שכתב בזה מרן זצ"ל בספר חזון עובדיה ח"ג עמוד קמד) עיין שם].

והגאון רבי צבי פסח פראנק, רבה של ירושלים, שהיה גדול הדור למעלה מחמשים שנה, כתב בספרו שו"ת הר צבי (עמוד רפח) בזו הלשון: "בשבת, ראש חודש אדר תשי"ז, ירד שלג כבד, ונשאלתי אם יש בו איסור מוקצה ואסור בטלטול. ונראה שהדבר פשוט לגבי שלג שירד בערב שבת, שבודאי אין בו חשש של מוקצה מצד עצמו, כמו שמוכח במסכת שבת ש"מרסקין את השלג לתוך המים", וכיון שהשלג מצד עצמו אין בו חשש של מוקצה, פשוט שגם אם ירד בשבת, דינו שווה לגמרי לדין מטר (גשם) שירד בשבת, שאינו מוקצה".

ולגבי גריפת השלג משטח הכניסה לבית על ידי מעדר וכדומה (כשיש שם עירוב, ומותר לטלטל באותו מקום). כאשר הקרקע מתחת לשלג היא מרוצפת, או מכוסה אספלט וכדומה, אף שיש מחמירים שלא לפנות את השלג לצדדים, משום שהדבר כרוך בטרחה גדולה, והביאו ראיות לדבריהם, מכל מקום למעשה פסק מרן זצ"ל (בספרו שם), שלהלכה יש להקל בזה, ובפרט במקום שיש חשש שיבואו לידי החלקה ונפילה, שאז יש להקל בזה יותר בפשיטות, וכן יהיה מותר לפזר מלח על גבי הקרח, כדי למהר את הפשרתו, שלא יהיה למכשול.

ולסיכום: השלג היורד בשבת, הרי הוא מותר בטלטול בשבת, ומותר לשתות ממנו. ומעיקר הדין מותר לפנות מן הכניסה לבית את השלג לצדי הדרך, (בתנאי שיש שם עירוב וכדומה, שאם לא כן אסור לטלטל בלאו הכי שום דבר).

ואגב שהזכרנו את הגאון רבי צבי פסח פראנק, נספר בזאת, כי הגאון היה מגדולי גאוני ישראל שהאירו את שמי העולם בתורתם וצדקתם. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, היה ממקורביו, עוד מימי בחרותו, שהיה מרן זצ"ל מגיע לביתו של רבי צבי פסח פראנק, להשתתף בשיעורים שהיה מוסר מידי שבת לטובי הלמדנים בירושלים. שבת אחת, התאחר מעט מרן זצ"ל, וכשכבר ישב הרב פראנק במקומו והחל נושא דבריו, נכנס מרן זצ"ל לחדרו. (היה זה בערך בשנת תשי"ב, כשהיה מרן בן שלושים שנה). תיכף קם הגאון לכבוד מרן זצ"ל, אף שהיה צעיר לימים. וכל תלמידי הרב פראנק המה ראו כן תמהו, מה כל החרדה הגדולה הזאת אשר חרד גאון ישראל מפני אותו אברך צעיר. אחד מהם העז פניו, ופנה לרבי צבי פסח בשאלה, מאיזו סיבה כבוד הרב קם בפני זה ה"פרענק"? השיבו רבי צבי פסח, זה הפרענק יהיה המשיב של הדור הבא!

וגם לאחר מכן במשך רבות בשנים, עמד רבי צבי פסח לימין צדקו של מרן זצ"ל, וחיזקו הרבה מאד, והאיר עליו מאורו הגדול, כמו שכתבנו באריכות בספרי אביר הרועים חלק ראשון וחלק שני.

כל האמור בדברינו, נוגע לעצם טלטול השלג בשבת. אבל שאלת דחיסתו כדי לעשות ממנו מין כדור, וכן בניית דמות או בית על ידי שלג בשבת, נוגעת לאיסור משום "בונה", ויש מגדולי הפוסקים שחיוו דעתם בזה לאסור, והביאו ראיה לזה מלשון הרמב"ם המפורסמת, ש"כל המקבץ חלק אל חלק ודבק הכל עד שיעשו גוף אחד - דומה לבנין". ולכן לענין זה אין להקל.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה