הלכה ליום שלישי ז' טבת תשפ"ד 19 בדצמבר 2023

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור החייל

כפיר חיים בן מרים הי"ו

הוקדש על ידי

משפחתו

סעודה בערב שבת

שאלה: האם מותר לאכול סעודה עם לחם אחר חצות היום ביום שישי?

תשובה: בגמרא במסכת גיטין (דף לח:) אמרו, שתי משפחות היו בירושלים, אחת קבעה סעודתה בשבת ואחת קבעה סעודתה בערב שבת, ושתיהן נעקרו. כלומר, שתי משפחות חשובות ועשירות היו בירושלים, ושתיהן חטאו ונעקרו מן העולם. הראשונה, היתה קובעת סעודה גדולה ביום שבת בשעות הצהרים, בשעה שכל העם הולכים לבית המדרש לעסוק בתורה והרב היה יושב ודורש, והם היו יושבים ואוכלים. והשניה היתה קובעת סעודה גדולה ביום שישי, ומפני כן היו כל בני המשפחה שבעים בליל שבת, ולא היו אוכלים בעונג כראוי, ושתיהן נעקרו מן העולם.

ופירשו המפרשים, שמה שאסור לקבוע סעודה גדולה בערב שבת, הכוונה היא לסעודה שאינו רגיל לאוכלה בימות החול. וכגון מה שנהגו בכמה משפחות, שביום שישי כל בני המשפחה הנשואים מתאספים בבית הסבתא, ואוכלים מתבשיליה בסעודה גדולה. שעל ידי זה פוגעים בכבוד השבת, שלעת ערב לא יוכלו לאכול סעודה כראוי. ולכן אסור לעשות כן.

ואיסור זה נוהג במשך כל היום, ולאו דוקא מחצות היום. כלומר, אפילו אם עושים כן בשעה אחת עשרה לפני הצהרים, גם כן הדבר אסור, שעל ידי זה פוגעים בלי ספק בכבוד השבת. ובפרט בימות החורף שהימים קצרים.

אבל סעודה שרגילים לאוכלה גם בימות החול, וכגון מי שתמיד אוכל בשעה ארבע בצהרים, הרי שמותר לו לעשות כן גם בערב שבת. ומכל מקום מצוה להמנע גם מאכילה כזו, החל מהשעה התשיעית שביום. (כלומר, שמחלקים את היום מהזריחה עד השקיעה לשתים עשרה חלקים, וכל חלק הוא שעה זמנית אחת, ומהשעה התשיעית שביום, אין לאכול עוד עד הלילה). ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כתב בזו הלשון: שאף על פי שלהלכה מותר לאכול עד השקיעה, מכל מקום זהו דוקא לצורך שעה (כלומר באקראי), אבל לעשות כן תמיד, יש לאסור מתשע שעות ולמעלה, שאם לא כן, נראה כמזלזל בכבוד שבת. (חזון עובדיה ח"א עמוד לב).

וכתב המשנה ברורה (סימן רמט), שכל אדם שיודע שעל ידי זה שיאכל יהיה שבע בערב, מצוה עליו להמנע מאכילה ושתיה מרובה אפילו לפני השעה התשיעית, ובפרט בימות החורף, שהרי רואים כולם שמי שהוא שותה שתיה מרובה ביום שישי, ובפרט אם שותה יין וכדומה, וכן מי שאוכל הרבה ביום שישי, הרי על ידי זה אינו רעב בלילה, ולכן מצוה להמנע מאכילה כזו.

ולסיכום: סעודה שרגילים לאכול בימות החול, מותר לאוכלה ביום שישי. וסעודה שלא רגילים לאוכלה בימות החול, אסור לאכלה ביום שישי, ואפילו בשעה מוקדמת. ומהשעה התשיעית ביום, כלומר, כשלוש שעות לפני השקיעה, מצוה להמנע מלאכול אפילו סעודה קטנה. אבל לטעום ולאכול מעט ממאכלי השבת וכדומה, אין איסור כלל.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה קורה כשיש סעודת מצווה של ברית מילה ביום שישי ובעל הברית מכין סעודה לאורחים שאינם רגילים בה ביום רגיל ובכל זאת זו סעודת מצווה ביום שישי, אפילו בבוקר, כיצד יש לנהוג במקרה זה? כ"ב שבט תשע"ו / 1 בפברואר 2016

סעודת מצוה, כגון סעודת ברית מילה, מותר לעשותה בערב שבת. ומילה שלא בזמנה, בלאו הכי אסור לעשותה לפני שבת.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה