הלכה ליום חמישי י"ג חשון תשפ"ה 14 בנובמבר 2024

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור החייל

ינון בן אשרה ריבה הי"ו

הוקדש על ידי

פלוני

כבוד האחים הגדולים

אמרו רבותינו בגמרא במסכת כתובות (דף קג.): נאמר בתורה "כבד את אביך ואת אמך", ולכאורה יכלה התורה לומר "כבד אביך ואמך", ומדוע אמרה התורה "את אביך ואת אמך", על כן דרשו רבותינו כי מילת "את" הראשונה, באה לרבות את החיוב לכבד את אשת אביך, אף על פי שהיא אינה אמך. והמילה "את" השנייה, באה לרבות את החיוב לכבד את בעל אמך, אף על פי שהוא אינו אביך, אלא נשא את אמך לאחר פטירת אביך, או לאחר שנתגרשה ממנו.

ועוד הוסיפו רבותינו ואמרו, כי האות וי"ו של "ואת", באה לרבות את החיוב לכבד את אחיך הגדול. ולכן חייב כל אדם לכבד את אשת אביו ואת בעל אמו, וכן חייב לכבד את אחיו הגדול.

וכתב רבינו הרא"ש בתשובה, שאין חילוק בזה, בין אם האח הגדול הוא אח מצד שני ההורים, או שהוא אח רק מצד אביו או רק מצד אמו, שלעולם חייב לכבדם. וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, והוסיף שאין חילוק בזה בין אחיו הגדול לבין אחותו הגדולה, שבשניהם שייך דין כיבוד וחייב לכבדם. ויש להזהר בדין זה מאד מאד, בפרט בדורות הללו, שהסדר והמשטר בתוך המשפחה אינו מונהג כפי שהיה בדורות הקודמים, ובכל זאת חובה עלינו לקיים את מצוות התורה הקדושה ודברי רבותינו, ולכבד את האח והאחות הגדולים כדין.

כתב רבינו הרמב"ם, שחיוב כבוד אח גדול וכן כבוד האחות הגדולה, אינו חיוב מן התורה ממש, אלא מדברי רבותינו שתיקנו כן והביאו סמך לדבריהם מן התורה, משום שחיוב כיבוד אשת אביו או בעל אמו נלמד בגמרא ממה שכתוב "את" אביך ו"את" אמך, והדבר נחשב כאילו נכתב הדין בפירוש בתורה, שהרי רבתה התורה את החיובים הללו בפירוש, אבל החיוב לכבד את אחיו הגדול או אחותו הגדולה, שלא נלמד אלא מהייתור של האות ו', לא נחשב כדבר הכתוב ומפורש בתורה, אלא מדברי רבותינו.

נחלקו הפוסקים אם יש חיוב לכבד את אחיו או אחותו הגדולים גם לאחר מיתת ההורים, כי הרמב"ן כתב, שטעם חיוב האחים הגדולים הוא מפני כבוד ההורים, שגנאי הוא להורים שלא יתכבדו ילדיהם, אבל לאחר מיתת ההורים לא שייך טעם זה. ויש מחמירים בזה.

כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שאף על פי שאסור לקרוא לאביו בשמו, וכפי שכבר כתבנו לפני כמה הלכות, מכל מקום נראה שאין איסור לקרוא לאחיו הגדול בשמו, ואחד הטעמים בזה הוא משום שאיסור קריאת אביו בשמו אינו נובע ממצות "כיבוד" אב ואם, אלא ממצות "מורא" אב ואם, ולגבי אחיו הגדול לא מצינו חיוב מורא אלא רק חיוב כיבוד. וכן כל גדרי הכבוד שיש לנהוג בהם כלפי אח, אינם ככבוד ההורים ממש, אלא שינהג כלפיהם בכבוד ובדרך ארץ כפי שנוהגים אנשים יראי שמים. ופשוט שאסור לאדם לבזות או להתריס נגד אחיו או אחותו הגדולים, שהרי זה העדר כבוד ממש, והוא נגד מצוות רבותינו.

שאלות ותשובות על ההלכה

מדברי מרן בסיום ההלכה היומית אני מבין שאין צורך לעמוד כשאחיו הגדול עולה לתורה, האם כך? י"ג חשון תשפ"ה / 14 בנובמבר 2024

המנהג הוא שנוהגים כבוד באח גדול גם בפרט זה, שעומדים כשהוא עולה לתורה.

בס"ד.
אם יש חילוקי דעות כספיים עם האח הגדול, האם זה אומר שצריך לשמוע בקולו מכלח כיבוד האח ? י"ג אייר תשפ"ב / 14 במאי 2022

לא. זה אומר שאין לבזות אותו, אבל יש להתדיין איתו באופן עניני, ואם יש צורך גם להתדיין לפני בית הדין. 

האם מדובר על כל אח גדול או דווקא בכור? י"ט כסלו תש"פ / 17 בדצמבר 2019

מדובר על כל אח גדול.

האם הכוונה לכיבוד האח או האחות הבכירים בבית בלבד או החיוב הוא כלפי כל אח אחות גדולים ממנו? כ"ט חשון תשע"ו / 11 בנובמבר 2015

הכוונה לכל אח או אחות גדולים ממנו.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה