הלכה ליום ראשון ט"ו אלול תשפ"ב 11 בספטמבר 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אליהו בן לבנה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתו

שמיטת כספים

השנה (תשפ"ב) היא שנת שמיטה, כמו שביארנו כבר בתחילת השנה. ולכן נוהגים בכמה מצוות התלויות בארץ השייכות לשנת השמיטה כמו שביארנו.

מלבד מצות שמיטת הקרקע וקדושת הפירות שנוהגת בשנה זו (בפירות מקרקע של ישראל שלא נמכרה לנכרי). עוד צונו השם יתברך על שמיטת כספים הנוהגת בשנה זו.

וזה דבר השמיטה
נאמר בתורה (דברים טו), "וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה, שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ, לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו, כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַה'". וביארו רבותינו, כי בסיום שנת השמיטה פוקעים כל החובות שיש לאדם על רעהו, וכגון ראובן שהלווה לשמעון מעות (כסף), והתחייב שמעון לשלם את החוב לפני סיום שנת השמיטה, כגון שנקבע בינהם זמן תשלום החוב ליום כ"ג באלול תשפ"ב, אולם ראובן מסיבה כל שהיא לא תבע את חובו, עד שעברה שנת השמיטה, לא יוכל עוד ראובן לתבוע את חובו משמעון, משום שבסיום שנת השמיטה פוקעים כל החובות שיש לאדם על רעהו. ואם עבר ראובן ותבע חובו משמעון, עבר על מה שנאמר בתורה "לא יגוש את רעהו ואת אחיו".

משמטת בסופה
ומנין שאין השביעית משמטת כל החובות אלא בסופה? שנאמר "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה", ומכאן למדו רבותינו במסכת ערכין (כח:), שאין השביעית משמטת אלא בסופה, וכן פסקו הפוסקים ומרן השלחן ערוך (חושן משפט סימן סז סעיף ל). לפיכך המלוה לחבירו אפילו בשנת השביעית עצמה, הולך וגובה את חובותיו במשך כל השנה כולה. ומיד כששקעה החמה בליל ראש השנה של מוצאי שביעית, אבד החוב, אלא אם כן כתב המלווה" פרוזבול", כמו שנבאר בהמשך בעזרת ה'.

חובות בדרך הלוואה
אין השביעית משמטת אלא חובות של מלוה ולווה, אבל חובות שאינם בדרך הלואה, כגון מה שנתחייב אדם לשלם לחנוני (בעל מכולת) בסיום תקופה מסוימת וכיוצא בזה, או סכום הכתובה שמתחייב אדם לאשתו אם יגרשנה, אינם נשמטים בשביעית.

וכן אדם שהשאיל מחברו מכשיר חשמלי וכיוצא בזה, מאחר ואין זה בגדר "הלוואה", אלא בגדר "השאלה", בודאי שהשואל חייב להחזיר לחברו את המכשיר לאחר שנת השמיטה.

אבל כל דבר שהוא "דרך הלואה" נשמט בשביעית. ולכן, אשה שהלותה לשכנתה כיכרות לחם או חלב וכיוצא בזה, שהם דברים שאינם באים בתורת השאלה, שהרי אין היא מצפה שיחזרו אליה הכיכרות המקוריים שנתנה לשכנתה, רק הם ניתנים לשכנה בתורת הלואה, שלאחר מכן תקנה השכנה כיכרות אחרים ותחזיר לה, ולאחר מכן עברה שנת השמיטה, אין המלווה יכולה לתבוע את הכיכרות משכנתה, מפני שנשמט החוב בסיום השנה.

ובהלכות הבאות אם ירצה ה' את מעשינו, נבאר עוד פרטי דינים בזה, ומהו ענין הפרוזבול שתקן הלל הזקן שלא יפסידו המלוים את כספם וימנעו מלהלוות לעניים.

להורדת שטר הפרוזבול לחץ כאן.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה שכתבתם, משתמע שהחוב פוקע, רק אם: א. הגיע זמן פרעונו לפני סוף שנת השמיטה. ב. ושהמלווה לא תבע את חובו

שאלה: אם המלוה תבע את חובו והלווה התמהמה, החוב לא יפקע בסוף שביעית? י"ז אלול תשפ"ב / 13 בספטמבר 2022

גם במקרה כזה, החוב פוקע. רק אם לא הגיע זמן הפירעון עד סוף השנה, אז החוב לא פוקע.

להיכן שולחים את שטר הפרוזבול שמורידים מהאתר? ט"ז אלול תשפ"ב / 12 בספטמבר 2022

לא שולחים. רק ממלאים, מחתימים שני עדים, ושומרים עד אחרי ראש השנה. תבורכו,

ברצוני לעשות פרוזבול איני יודע איך ? האם אפשר דרככם ? ט"ו אלול תשפ"ב / 11 בספטמבר 2022

באתר שלנו, בסיום ההלכה, ישנה אפשרות להורדת פרוזבול. תדפיס אותו, לאחר מכן יש ללמא את שמך, ולהחתים שני עדים, ולשמור אותו עד ראש השנה. זה הכל. 

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה