הלכה ליום שני ט' טבת תשפ"ו 29 בדצמבר 2025

תפלת נדבה

שאלה: מהי תפלת נדבה? והאם מתפללים נדבה בזמנינו?

תשובה: כל התפלות שאנו מתפללים, תוקנו כנגד הקרבנות שהיו נוהגים בהם בזמן שבית המקדש היה קיים, וכמו שנאמר "ונשלמה פרים שפתינו", כלומר, התפלות שאנו מתפללים, הם תשלום במקום הקרבנות שהיו נוהגים בהם בזמן שבית המקדש היה קיים. (ברכות כו:). ואף שגם בזמן שבית המקדש היה קיים היו מתפללים, מכל מקום לא היה בזה חיוב ממש שלוש פעמים בכל יום בנוסח התפלה שאנו מתפללים.

ומאחר ואדם יחידי רשאי לבוא לבית המקדש ולהקריב קרבן נדבה, כמו כן ראוי לומר שאדם החפץ בכך, רשאי לעמוד לפני ה' יתברך ולהתפלל תפלת נדבה.

ולכן מבואר במסכת ברכות (כא.), שמותר לאדם יחידי לעמוד ולהתפלל תפלת העמידה (תפלת שמונה עשרה) כנדבה לפני ה' יתברך. ותעמוד לו תפלה זו לזכות כמו קרבן נדבה. ואדם כזה שמוסיף תפלת נדבה לפני ה' יתברך, ראוי לקרותו "נדיב לב", כמו שנאמר בספר דברי הימים (ב): וַיַּעַן יְחִזְקִיָּהוּ וַיֹּאמֶר, עַתָּה מִלֵּאתֶם יֶדְכֶם לַה', גֹּשׁוּ וְהָבִיאוּ זְבָחִים וְתוֹדוֹת לְבֵית ה', וַיָּבִיאוּ הַקָּהָל זְבָחִים וְתוֹדוֹת "וְכָל נְדִיב לֵב עֹלוֹת".  

אולם כתב רבינו הרא"ש בתשובה (כלל ד סימן יג), שהמתפלל נדבה "צריך שיהא מכיר עצמו זריז, ואמוד בדעתו שיוכל לכוין בתפלתו מראש ועד סוף בלא היסח דעת, שאז הוא נקרא: "נדיב לב עולות", אבל אם אינו מכוין יפה, הרי עליו נקרא: "לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר ה', שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי". והוסיף רבינו הרא"ש, שהלואי שנוכל לכוין יפה בשלשה תפלות ביום.

כלומר, מסביר רבינו הרא"ש, שהרי תפלה בלא כוונה, הרי היא כגוף בלא נשמה, ולכן, שלושת התפלות שאנו מחוייבים להתפלל בכל יום, עלינו לעמוד בהם ולהשתדל לכוין כפי היכולת. אבל להוסיף תפלה נוספת, בדורותינו שהריכוז קשה מאד, הרי שלרוב בני האדם הדבר אינו רצוי, והעושה כן, הקדוש ברוך הוא קורא עליו "למה לי רוב זבחיכם".

ומרן השלחן ערוך (סימן קז), פסק כך: מי שרוצה להתפלל נדבה, רשאי לעשות כן, אך צריך שיוסיף איזה דבר (בקשה) בתפלתו. (כגון, בברכת רפאינו, יבקש רפואה לחולה, וכן על זה הדרך). וכתב עוד מרן השלחן ערוך, "הרוצה להתפלל תפלת נדבה, צריך שיהא מכיר את עצמו זריז וזהיר ואמיד בדעתו שיוכל לכוין בתפלה מראש עד סוף, אבל אם אינו יכול לכוין יפה, קוראים עליו "למה לי רוב זבחיכם", והלואי שיוכל לכוין בשלש תפלות הקבועות ליום. עד כאן.

ורבינו שמעון בר צמח, הרשב"ץ, כתב בחדושיו, "ולא ראינו בדורותינו מי שנוהג בתפלת נדבה", "ובדורות אלה נסתלקה תפלת נדבה לגמרי, ואין מתפללין אותה כלל". וכן פסק רבינו חיים אבולעפייא בספרו נשמת חיים (סימן ד), ש"בזמן הזה אין להתפלל תפלת נדבה כלל", וכן כתבו עוד מגדולי האחרונים.

לכן למעשה, אין להתפלל בזמנינו תפלת נדבה כלל. ובהלכות הבאות נבאר את האופנים שבו בכל זאת אנו צריכים ורשאים להתפלל תפלת נדבה.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה