שאלה: במוצאי יום שביעי של פסח, האם מותר להוציא מן המקפיא מאכלי חמץ שנמכרו לגוי, כגון חלות, ולאכול מהם בסעודת ליל שבת שלאחר הפסח?
תשובה: השאלה שייכת כמובן בשנים כמו שנה זו (תשע"ח), שיום שביעי של פסח, יחול בערב שבת. ובשאלה זו כבר נשאל מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בשו"ת יחוה דעת חלק שני (סימן סד), ודן בזה הן מצד איסור מוקצה, והן מצד איסור גזל הגוי. ונסביר את הדברים.
ראשית, בודאי אנו דנים לגבי אדם שמכר את כל החמץ שברשותו לגוי, כפי שביארנו כבר, וסגר את החמץ במקפיא, וציין מעליו "חמץ" כדי שלא יבוא לאכול ממנו בפסח. ועתה, במוצאי החג, הוא מעוניין להשתמש בחמץ לסעודת ליל שבת.
ומאחר וביום החג היה החמץ אסור בטלטול, כיון שהיה אסור להשתמש בו, היה מקום לאסור לטלטל את החמץ גם בשבת, מאחר וכל דבר שאסור לטלטלו בבין השמשות, כלומר, בין יום ששי ליום השבת, אסור לטלטלו כל השבת. ובענין זה האריך הרב בתשובתו, וכתב שאין לאסור לטלטל את החמץ בשבת, מטעמים שונים. והביא שכן פסקו עוד מגדולי האחרונים.
אולם לכאורה יש לדון מצד גזל הגוי, שהרי החמץ שייך לנכרי, כיון שהוא קנאו מערב החג, ועתה היהודי לוקח ממנו בגזילה ומשתמש בחמץ.
אולם גם לדבר זה אין לחוש, הואיל ובשטר מכירת החמץ של הרבנות הראשית, נכתב בפירוש, שהגוי מרשה ליהודי לקחת מהחמץ מיד לאחר חג הפסח, ולאחר מכן, אם ירצה הגוי לקנות את החמץ לגמרי, היהודי ישלם לו את דמי החמץ שאכל.
ולפיכך לסיכום: חמץ שנמכר לגוי, והוא מונח כדין סגור בתוך המקפיא או ארון אחר, מותר לאכול ממנו בשבת שלאחר הפסח ללא חשש. אולם יש להזהר שלא לגעת בו לפני צאת החג.
