הלכה ליום חמישי י"ד אדר תשע"ח 1 במרץ 2018

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

בתיה בת גוהר דבורה ע״ה

שנפטרה ביום ח׳ באדר התשע״ח .
היא וכל בנות ישראל השוכבות עימה בכלל הרחמים והסליחות.
ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

המשפחה

כיפורים – כפורים

ידועה אמרתו של האדמו"ר רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, "סניגורם של ישראל", שיום הכפורים, הוא כיום פורים. והכוונה בזה, שהצלתם של ישראל בימי הפורים, היתה על ידי יום הכיפורים.

ונוכל לבאר זאת לפי מה שכתב הגאון רבי יהונתן איבשיץ בפירושו על המגילה.

נאמר במגילת אסתר: "כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו יָמִים רַבִּים שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם". ולאחר מכן נאמר: "וּבִמְלוֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה (כלומר, לאחר סיום מאה ושמונים ימי המשתה), עָשָׂה הַמֶּלֶךְ לְכָל הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים".

והנה ידוע, כי עוונם של ישראל היה גדול, במה שנהנו מסעודתו של אחשורוש הרשע, כי גם ישראל השתתפו בסעודתו של אחשורוש שנמשכה ימים רבים.

ומובא במפרשים, שאחשורוש, היה מונה את שנות מלכותו מחודש ניסן, כדרכם של מלכי ישראל, ולכן גם סעודתו של אחשורוש, החלה מיום ראש חודש ניסן. ולכן נאמר "ימים רבים", כלומר, ימים ארוכים, כי כל שמונים ומאת ימי המשתה, היו בימי הקיץ הארוכים.

ומעתה צא וחשוב, מאה ושמונים יום מיום א' בניסן, הרי הם מסתיימים בדיוק ביום ג' בתשרי (שהרי יש ששה חודשים, אחד מלא ואחד חסר), ומיום ג' בתשרי, התחיל אחשורוש בסעודת שבעת הימים לכל העם הנמצאים בשושן, וגם עם ישראל לא שמעו בקולו של מרדכי, והשתתפו בסעודתו של אחשורוש, ולפיכך לא היה שום לימוד זכות על ישראל, להצילם מגזירת המן הרשע, שהרי נהנו מסעודתו של אחשורוש.

אולם ביום השביעי למשתה, שחל ביום העשירי בתשרי, יום הכפורים, כולם הלכו לבית הכנסת, ביום הקדוש לישראל, ולא השתתף בסעודתו של אחשורוש ביום השביעי שום אדם מישראל.

ואז מלאכי השרת מצאו מקום לפנות בדברי סנגוריא לפני ה' יתברך, על עמו ונחלתו, ישראל עם קרובו, ומיד ריחמו מן השמים, ונתערבבה שמחתו של אותו רשע, וציוה ביום ההוא להרוג את ושתי המלכה, ומחמת כן נעשתה אסתר מלכה, וניצלו ישראל מגזירת המן.

נמצאנו למדים, שמכח שמירת יום הכפורים, ניצלו ישראל ביום הפורים.

ה' יתברך יזכנו לראות ישועות ונחמות, כמו שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, כן ישוב לגאלינו גאולה שלימה, ובא לציון גואל אמן ואמן.

שאלות ותשובות על ההלכה

העניין של כיפורים כפורים, מקורו בזוהר, עי' תיקוני זוהר (כא)ץ וניצוצי זוהר (אות יב)
ועי' גם סידור עולת ראי"ה(קוק. ח"ב עמ' תפד). שאילתות דר"א גאון (ויקהל סי' סז).​ ט"ז אדר תשע"ה / 7 במרץ 2015

תודה על הדברים שמעידים על ידע נרחב, ידענו מדברי הזוהר, ובכל אופן מאחר ומרן זצ"ל היה מביא את הביטוי פורים כפורים בשם רל"י מברדיטשב, לכן עשינו כמותו.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה