הלכה ליום ראשון ט"ז אב תשפ"ה 10 באוגוסט 2025

סיכום הלכות אונאת דברים

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקרי הדינים הנוגעים לאיסור אונאת דברים, כלומר, אונאה על ידי דיבורים.

אולם עלינו להסביר כלל נכבד בהלכות אלו.

הלכות אונאת דברים נחלקות לשני סוגים. הסוג הראשון, הוא אונאת הזולת, בדבר שהוא כעין רמאות. וכמו שביארנו, שאסור לשאול את המוכר בחנותו, כמה עולה חפץ פלוני, בזמן שהשואל כלל אינו מתכוין לקנות את החפץ, שיש בזה רמאות, כי המוכר עונה משום שהוא סבור שיש סיכוי שהשואל יקנה את החפץ.

וכן כיוצא בזה, אסור לאדם ליפות את הסחורה שהוא מוכר, בדרך של רמאות. כגון מוכר תותים, שהיו התותים שלו קרובים להרקב, ואינם ראויים אלא לבישול. והוא מניחם בקופסא, ועליהם הוא מניח תותים יפים למראה. הרי זה עובר על איסור אונאת דברים. וכמו שפסקו הפוסקים ומרן השלחן ערוך (סימן רכח), שאסור לצבוע את הפרה, כדי ליפות את פרוותה, שתראה שמנה ובריאה, בזמן שהיא כחושה ורזה, משום שעל ידי כן המוכר מטעה את הקונה, והוא בכלל איסור אונאת דברים. (חוץ מאופן שמנהג המקום לעשות כן, וכולם יודעים שכן דרך הסוחרים. כן כתב הסמ"ע ס"ק טז).

זהו הסוג הראשון של איסור אונאת דברים.

והסוג השני, הוא ענין האונאה כפשוטו, שגורם צער לחברו. וכגון מה שהזהירו רבותינו שלא יצער אדם את אשתו, מפני שדמעתה מצויה. שאין האיסור בזה רק להונות את את אשתו בדבר של רמאות, אלא בכל מיני צער שיכול לגרום לה שלא כדין, שהכל הוא בכלל אונאת דברים.

ובכלל זה מה שהזכרנו, שאסור לומר לבעל תשובה שיזכור את מעשיו הראשונים. כי בזה הוא מצערו שלא כדת, כי השם יתברך סלח את עוונו, והוא חוזר ומזכיר לו את עוונותיו כדי לצערו.

וכתב בספר כנסת הגדולה, שלפעמים יש להזהר באיסור אונאת דברים, בדבר שהוא אמת יותר מדבר שהוא שקר, כי דבר שהוא אמת, מיסב צער גדול לשומע, יותר מדבר שהוא יודע שהוא שקר. וכתב הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר זצ"ל (שבט הלוי ח"ח סימן שט, ושם דן בכל זה), שאי אפשר לקבוע גדרים קבועים בזה, כי יש מקרים שהאדם מצטער מן האמת יותר מאשר מן השקר, ויש שלהיפך.

נמצינו למדים, כי ישנם שני סוגים שונים של איסור אונאת דברים. הראשון הוא איסור אונאה בדבר שיש בו רמאות, והשני הוא האיסור לצער את חברו. ובכלל זה גם הציווי "ואהבת לרעך כמוך", שמי שהוא מצער את חברו לחינם, ודאי עובר על מצות התורה לנהוג בדרכי האהבה עם כל ישראל.

שאלות ותשובות על ההלכה

לעניין דין הונאת דברים . בכל העניים הקשורים לתיווך הן עסקים הן דירות, כולם מרמים ומסתירים פגמים וכ״ו . אז האם בשוק כזה או אחר שזה הדרך מותר לשנות האמת? וגם האם כל מיני ארגוני צדקה שמבטחים ישועה (למי שיתרום להם)לא עוברים על זה ? ט' חשון תשע"ט / 18 באוקטובר 2018

יש פגמים בדירה שלא צריך להודיע עליהם, ויש פגמים שיש להודיע. למשל, על רטיבות חייבים להודיע. אבל על מעט צבע מתקלף בחדר רחצה לא רגילים להודיע. ויכולים לשאול תלמיד חכם רציני שישיב על שאלות כאלה. ארגון או רב שמבטיח ישועה בתמורה לתרומה, הם גזלנים. ורק אם אומרים שזו סגולה או שיתפללו וכדומה, הדבר מותר.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה