הלכה ליום רביעי ד' טבת תשפ"ב 8 בדצמבר 2021

יין של שביעית שלא נתבער

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר דין ביעור שביעית, והוא, שכל מין פרי, שנגמרה עונתו, והוא אינו מצוי יותר בשדה, יש לבערו מן הבית (באמצעות הפקר).

פירות שהגיע זמן הביעור ולא נתבערו
בברייתא במסכת יומא (פג.) מבואר, שאסור לאכול פירות שביעית לאחר שהגיע זמן הביעור שלהם. ומפרש הגאון החזון איש (שביעית סימן יא סק"ו), שאיסור זה נלמד מסברא (על פי ההגיון), שמאחר וחייבה התורה לבער את הפירות, ממילא מסתבר שאם עבר הזמן והאדם לא ביער את הפירות, שוב אסור לאכלם.

אולם כתב בספר חרדים (פרק נה), ללמוד מדברי הרמב"ן, שכל האיסור באכילת פירות שעבר זמן ביעורם ולא נתבערו, הוא דוקא באופן שאותו אדם עבר במזיד על מצות התורה, ולא ביער את פירותיו, אבל אם לא נעשה כן אלא בטעות, כגון ששכח לבער את הפירות, שוב אין לאוסרם באכילה, אלא יבער מיד כשיזכר, על ידי זה שיפקירם בפני שלושה (כמו שביארנו), ולאחר מכן יחזור ויזכה בהם ויוכל לאכול מהם.

ואף שיש מרבותינו הפוסקים שכתבו להחמיר בזה, מכל מקום מאחר ואין האיסור בזה בזמן הזה אלא מדרבנן, פסק הגאון הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א (ילקו"י שביעית עמוד תקצא), שיש להקל בדבר, וכל שהפקירו את הפירות וחזרו וזכו בהם, מותר לאכלם ככל שאר הפירות, ואין חובה לנהוג בהם קדושת שביעית.

יין של שביעית
והנה לגבי ענבים, זמן הביעור שלהם הוא לפני הקיץ של השנה השמינית, שאז כלים הענבים מן הכרמים. (כלומר, לפני קיץ התשפ"ג). ולכן היינות שיוצאו בארץ ישראל בשנת 2016, מכרמים של יהודים, יש בהם קדושת שביעית, והיה מן הדין לבערם. (וכן לעתים ביינות שיוצרו בשנת 2015). ולכן כל אדם שיש בידו יינות כאלה, ומצויין עליהם בסמוך לסימן הכשרות, שיש בהם קדושת שביעית, היה חייב מן הדין לבערם בזמנם, ואם הם לא נתבערו בשוגג, יפקירם עתה בפני שלושה, ויחזור ויזכה בהם כמו שביארנו.

והנה נדרשנו בזה לדברי רב אחד שהורה בשידור ברדיו, שיין מן השביעית הקודמת, ניתן לשתות ממנו, אך יש להזהר בו בקדושת שביעית. והדברים מורים כמה יש להזהר שלא למהר ולסמוך על כל תשובה הניתנת על ידי רדיו, כי לפי מה שביארנו, הרי שחובה לבער את היין הזה, ולאחר מכן שוב אין בו קדושת שביעית.

ספק מתי הוא זמן הביעור
אם יש ספק מתי הוא זמן הביעור, נחלקו הפוסקים כיצד לנהוג. (ועיין מה שפסק בילקוט יוסף עמוד תקפב). ובכלל דיני הביעור רבים הם, ואנו לא נגענו אלא במקצתם, וכל מקום ספק יש לשאול לפני תלמיד חכם הגון שיורה כיצד לנהוג.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום לכבוד הרב..
לא הבנתי את ספר חרדים האם מה שאמר שאם בנאדם לא ביער את פירותיו בשוגג אז לא עבר על איסור עם אכל מהם? זה כוונתו? ל' שבט תשפ"ב / 1 בפברואר 2022

המחלוקת היא האם כששכח ולא ביער, הפירות נאסרו באכילה או לא. ולדעת החרדים לא נאסרו באכילה אלא כשלא ביער בשוגג, אבל אם לא ביער במזיד, הפירות אסורים לעולם. 

לפני כשנה קיבלתי במתנה מהעבודה יין קדוש בקדושת שביעית מאוצר בית דין גוש עציון (מהשמיטה הקודמת). האם עליי להפקירו בפני שלושה? כ"ה שבט תשפ"ב / 27 בינואר 2022

באופן מיידי עליך להפקירו בפני שלושה. אם הוא יצא מהיקב אחרי זמן הביעור (פסח תשע"ו), ויש עליו כשרות, כנראה שביערו כבר ביקב.

כת"ר נקט בפשטות, שפירות הקדושים בקדושת שביעית שביערום, שוב אין חובה לנהוג בהם קדושת שביעית
אינני יודע מהי דעת הרב זצ"ל בנושא, אבל בספרי המלקטים ראיתי שצדדו להחמיר - שגם אחרי הביעור חייב לנהוג בהם קדושת שביעית – עיין בפר השמיטה סימן ט סעיף ח' הערה 3 ובמנחת שלמה א נא כ הסתפק בדבר
מקורות רבים נוספים ציין בספר 'דיני שמיטה השלם' בהוצאת 'דגל ירושלים', מהדורת תשע"ה עמוד רמו ט"ז טבת תשע"ה / 7 בינואר 2015

מקור הדברים בדברי החזון איש שביעית סימן יא אות ו. וכדעת הר"ש והרא"ש בפ"ט דשביעית. וכמו שכתב הגאון הראש"ל בילקוט יוסף שביעית החדש, עמוד תקפא. וכמו שכתב הרב מנחם שטרית בקובת בית הלל, כסליו תשע"ה.

עיינתי בילקוט יוסף , מה שציינתם עמ'  תקצ"א, לא מצאתי, אלא בעמוד  תע"ג ותפ"ז,
ומה שכתבתם שלאחר הביעור אין קדושת שביעית, הנה בעמ' תע"ה  כתב להיפך  שגם לאחר הביעור נוהג קדושת שביעית. י"ב טבת תשע"ה / 3 בינואר 2015

אכן, בילקוט יוסף במהדורא החדשה חזר בו בענין זה. ומומלץ לקנות מהדורא זו.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה