הלכה ליום רביעי א' טבת תשפ"ה 1 בינואר 2025

על פתחינו כל מגדים

במגילת אנטיוכוס (שהובאה בסידור בית עובד, דף קסה) ובספר חשמונאים (פרק יג), מובא, שהמלך אנטיוכוס אאפטר מלך יון, היה צורר יהודים, ויאמר אל עמו, הנה היהודים אשר בירושלים, דתיהם שונות מכל עם, ואת דתי המלך אינם עושים, בואו ונלחם בהם, ונבטל מצותם, השבת והמילה וראשי חודשים.

יצא המלך אנטיוכוס בחיל כבד של צבא האימפריה היוונית, ועמו מאה ועשרים אלף חיילים יוונים, ועוד מאות אלפי חיילים מן המדינות שנקראות עתה, מקדוניה, אלבניה, סרביה, קוסובו ובולגריה, כחול אשר על שפת הים, ורבים מהם רכובים על פילים ענקים מלומדי מלחמה, ויקרבו להלחם עם ישראל.

וישמע יהודה המכבי, ועמו יוחנן בן מתתיהו, ויצוו לכל העם לצום ולהתפלל אל ה' שיבוא לעזרתם, כי בדרך הטבע כבר נגזרה הגזרה על כל ישראל חס ושלום, שיפסידו כולם במלחמה. וכן עשו העם, שעמדו והתפללו אל ה' מתוך צום במשך שלושה ימים, ואחרי כן נצטוו ישראל להתכונן לקראת מלחמה. והיה הדבר מבהיל, כי באמת בלתי אפשרי שיצליחו מעט גיבורי חיל להכניע צבא עצום ורב מן הגדולים בצבאות תבל.

אולם השם יתברך עשה להם נס ופלא, ונסך בחשמונאים רוח גבורה, ומסר גבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים, וגבר ישראל, ומיד עם תחילת הקרב הרגו היהודים כארבעת אלפים איש, ומתוך כך היתה מהומה ומבוכה גדולה בתוך מחנה היוונים, ונהרגו בתוכם כשבע מאות אלף חיילים, שרבים מאד מתוכם נהרגו מאש היוונים עצמם, שהיתה חרב איש ברעהו מחמת הבלבול, וכל החיילים הנותרים נסו על נפשותיהם אל המחנה, וחזרו בני החשמונאים אל ירושלים בתרועת נצחון, וידליקו נרות בבית המקדש, ויושע ה' את עמו ונחלתו שומרי מצוותיו ומשפטיו מיד צורריהם ומבקשי רעתם, וחזרה עטרה ליושנה.

וביאר בזה מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שסיבת נצחונם של החשמונאים, היתה התורה הקדושה שהיו עוסקים בה, שמחמת עסק התורה נעשה להם נס וניצחו את אויביהם מעל לגדר הטבע.

והנה יש במדרש דבר תמוה, וזו לשון המדרש:

"הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ וְעַל פְּתָחֵינוּ כָּל מְגָדִים", הדודאים נתנו ריח, זה ראובן, ועל פתחינו כל מגדים, אלו נרות חנוכה". ולכאורה מה השייכות בין הדודאים של ראובן לבין נרות חנוכה?

וביאר זאת מרן רבינו זצוק"ל, כי כפי שנאמר בתורה, על ידי דודאי ראובן, נולד יששכר בן לאה, (כי רחל לקחה מהדודאים שמצא ראובן בן לאה, ובשכר זאת ויתרה ואפשרה ללאה ללון עם יעקב, ואז נולד יששכר), וכידוע יששכר היה מופת התורה, החכמה והבינה, שהוא העמיד מאתיים ראשי סנהדראות, וזכות תורתו של יששכר, היא שעמדה לאבותינו להתגבר על אויביהם, ולכן נתקיים "על פתחינו כל מגדים", אלו נרות חנוכה, שבאים להפיץ את האור העליון אל רשות הרבים, לעיני כל עובר ושב. ונר המצוה ואור התורה קשורים ומתלכדים זה עם זה.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה