הלכה ליום רביעי כ"ו אב תשפ"ה 20 באוגוסט 2025

ההנהגה בכותל המערבי

בהלכה הקודמת ביארנו כמה קדושה וחשיבות מיוחדת יש במקום הכותל המערבי, שלא זזה ממנו שכינה לעולם, כי שכינה במערב, ונשבע הקדוש ברוך הוא שלא יחרב הכותל המערבי, שנתייסד על ידי דוד המלך עליו השלום.

לפיכך, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שחובה קדושה להכנס ליד הכותל המערבי ביראת כבוד ובכובד ראש, וחלילה להקל ראש כלפי הקודש. ובפרט אחר שנתקדש המקום על ידי תפלותיהם של רבבות אלפי ישראל במשך דורות. ובודאי שמקום הכותל המערבי לא יגרע בקדושתו מקדושת כל בתי הכנסיות ובתי המדרשות. וכן הוא מנהג כל יראי ה' וחושבי שמו.

צא ולמד כמה נזהרו הקדמונים בקדושת הכותל המערבי, עד כי בירחון המאסף (שנה ג') כתב רבי יהושע בן שושן ז"ל, "ושמעתי מזקני הארץ שראו מיראי ה' שנמנעו מלגשת אל הקודש, הוא הכותל המערבי, כל ימי חייהם, משום מורא מקדש". ומכל מקום העיר על כך מרן רבינו זצוק"ל, כי היא חומרה מופרזת, ולעולם מצוה ללכת למקום הכותל המערבי להתפלל שם וכיוצא בזה.

אסור להכנס לכותל המערבי בגילוי ראש, בין אנשים, ובין נשים נשואות, והנשים ההולכות שם מוזהרות לנהוג בצניעות, והורה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כי חובה קדושה מוטלת על האחראים על מקום הכותל המערבי, להעמיד שם מחיצה בין הגברים לנשים.

ואסור לבוא ליד הכותל לשם ביקור או צילום בלבד. וכן אסור לדבר שם שיחה בטלה. כי המקום קדוש לתורה ולתפלה. ואסור לאכול ולשתות על יד הכותל, וכן יש להמנע מעישון סיגריות סמוך לכותל המערבי.

וכל המיקל ראש באכילה ושתיה ועישון ובקלות ראש סמוך לכותל המערבי, גדול עוונו מנשוא, ועליו נאמר "מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי".

כשיושב סמוך לכותל המערבי, לא ישב "רגל על רגל", שהיא דרך שחץ וגאווה. כמו שכתב בספר מצות קטן. וכן הביאו האחרונים.

ואשרי מי שמכוין דעתו להתעורר בהתלהבות קודש ברשפי אש שלהבת יה, להתפלל בכוונה ובאימה וביראה ליד הכותל המערבי, שאז מובטח הוא שלא תחזור תפלתו ריקם, כמו שנאמר "תכין לבם תקשיב אזניך", כלומר, אם סייעו למתפלל מן השמים לכוין בתפלתו, אז בודאי שאזני ה' יתברך קשובות לקול תחינתו. (חזון עובדיה תענית, עמוד תמג והלאה).

המתפלל בכוונה במקום הכותל, תעלה תפלתו למרום, והרמז לזה "אזניים לכותל", והיסוד לזה מדברי רבותינו במדרש תהלים. (חזון עובדיה, שם).

שאלות ותשובות על ההלכה

בענין קדושת הכותל המערבי, מאיזה גבול  או מקום נחשב כמקום הכותל , לענין שיחה בדברי חול או יתר עניני קדושת המקום? ח' כסלו תשע"ה / 30 בנובמבר 2014

ממקום המחיצה שמבדילה בין הרחבה שמול הכותל לרחבת הכותל

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה