הלכה ליום שלישי כ"ה אב תשפ"ה 19 באוגוסט 2025

הכותל המערבי

שאלה: מהי קדושתו המיוחדת של הכותל המערבי?

תשובה: אמרו רבותינו במדרש (שמות רבה פרשה ב): "מעולם לא זזה שכינה מכותל המערבי של בית המקדש", ואמרו עוד: "הנה זה עומד אחר כתלינו, אחר כותל המערבי של בית המקדש, שנשבע לו הקדוש ברוך הוא שאינו חרב לעולם". ופירשו רבותינו במדרש איכה, שציוו אויבי ישראל להחריב את הכותל המערבי, וגזרו מן השמים שלא יחרב לעולם, מפני שהשכינה הקדושה שורה בצד מערב. והסביר מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, שהכוונה היא לכותל המערבי שנמצא בזמנינו, והביא שכן פירשו כל המפרשים הקדמונים, שהכותל המערבי, שהוא הכותל של הר הבית, הוא אותו כותל שהשכינה הקדושה אינה זזה ממנו, שמקום הכותל המערבי מכוון מול מקום קודש הקודשים שבבית המקדש, שמכוון כלפי בית מקדש של מעלה ברקיע. (חזון עובדיה תעניות עמוד תמא).

ובפרקי דרבי אליעזר (פרק לה) אמרו, שכל המתפלל בכותל המערבי, הרי הוא כמי שמתפלל לפני כסא הכבוד של הקדוש ברוך הוא, שמשם פתח פתוח לרווחה לשמוע ולקבל תפלותיהם של ישראל, כמו שנאמר "אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים".

ולכן מנהג שלומי אמוני ישראל, שמתפללים ושופכים צקון לחשם ורחשם ליד הכותל המערבי, שהוא שריד בית מקדשינו, והוא שנוסד על ידי דוד המלך עליו השלום. ולפיכך לא נחרב, כמו שכתב הגאון מהר"ם חאגיז (בספר אלה מסעי), "שכותל זה לא נחרב מעולם, יען כי הוא בנוי ומיוסד על היסודות שבנה דוד, שלא שלטה בו ידי אויב כלל, כאשר עינינו הרואות שעדיין האבנים בקומתן ובצביונן עומדים, כאילו יצאו עכשיו מיד האומן האלהי, אשר תקע ויסד כמעט בדרך נס, שאינו בדרך הטבע לפי גובהן ועוביין, ומן הנמנע שיעשה כן על ידי בני אדם, כי אם בסיוע אלהי דוקא".

וכן רבינו האר"י הקדוש, סמך את ידיו על התפלה סמוך לכותל המערבי. ואף שבזמנים ההם היו שידעו היכן הם המקומות בהר הבית שאפשר להתפלל בהם על ידי טהרה, בכל זאת לא הלכו אחר לבבם להתפלל שם, כי התפלה בכותל המערבי היא המעולה מכל התפלות בירושלים בזמן הזה, שהשכינה שרוייה שם.

ויש לציין שבשנים האחרונות גילו עוד שלושה נדבכים של הכותל בעומק האדמה, והבנין החדש אשר נבנה על אבני הכותל, שמונה עשר שורות, נבנה על ידי השר משה מונטיפיורי זצ"ל, לשמירה ולהגנה מן הערבים שלא ירמסו על אבני הקודש של הכותל המערבי. (חזון עובדיה שם, עמוד תמג).

ולסיכום: כל מי שנשאו לבו להתפלל בירושלים במקום הקודש, יוכל ללכת לכותל המערבי, כי השכינה לא זזה ממנו. וכן נהגו כל גדולי הדורות האחרונים, מזמן רבינו האר"י, שהתפללו שם דוקא, ולא במקום אחר.

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם: "ובפרקי דרבי אליעזר (פרק לה) אמרו, שכל המתפלל בכותל המערבי" וכו'. אך האם כך אמרו בפירוש בפרקי דרבי אליעזר?  י"ד אדר תש"פ / 10 במרץ 2020

לאחר העיון, נמצא שכתבנו כן בצורה לא מדוייקת, וההערה נכונה. כי בפרקי דרבי אליעזר לא אמרו כן על הכותל אלא על מקום המקדש ממש. אלא שלפי מדרשי חז"ל שלא זזה שכינה מן הכותל, נמצא שאף מקום הכותל הוא חלק ממקום הר הבית והמקדש והוא שער לקבלת התפלות. וכמו שכתב מרן זצ"ל בכמה מקומות, ובכללם בחזון עובדיה תעניות עמוד תמב. אבל נכון שלא היה נכון לכתוב כן כאילו בשם הפרקי דרבי אליעזר ששם הדברים לא מפורשים כלל.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה