הלכה ליום שני ה' חשון תשפ"ב 11 באוקטובר 2021

פרטי דינים הנוגעים לפירות שביעית

בהלכות הקודמות ביארנו שפירות וירקות הגדלות בשנת השמיטה בשדות של יהודים בארץ ישראל, יש עליהם קדושת שביעית. וביארנו שפירות הקדושים בקדושת שביעית, אסור לגרום להם הפסד.

קילוף פירות שביעית
מותר לקלף פירות וירקות של שביעית כדרך שמקלף בשאר שנים, ואין צריך להקפיד שלא יקלוף גם מעט מהפרי. אולם אין לקלף אלא פירות שהדרך היא לאכלם כשהם מקולפים, כגון בננה, מילון, מלפפון, תפוח וכיוצא בזה. אבל פירות שאין דרכם שיקלפו אותם, כגון עגבניה, משמש, אסור לקלפם.

וכמו כן מותר להסיר על ידי סכין חלקים מקולקלים שבפרי, אף על פי שעל ידי כן מסירים גם מעט מבשר הפרי עצמו.

קליפות הפירות
כבר הזכרנו שפירות שביעית שהתקלקלו לגמרי עד שאינם ראויים למאכל בהמה, אין בהם קדושת שביעית.

לפיכך, קליפות הפירות והירקות של שביעית, אם הן רעות מאד בטעמן, עד שאינן ראויות אפילו למאכל בהמה, כגון קליפות "קיוי" או בצל, אין בהן קדושת שביעית, ומותר להשליכן לאשפה.

אבל רוב הפירות והירקות, קליפותיהם ראויות למאכל בהמה, כגון קליפות מלפפונים ותפוחים ואגסים וכדומה, ולכן יש לשמרן בקדושת שביעית, ואסור להשליכן לאשפה, שהרי בכך הוא מפסיד פירות שביעית, אלא יש להשהותן במקום מיוחד, (כגון שקית נילון), עד שיתעפשו ויפסלו ממאכל בהמה, ואז תפקע קדושתן ויוכלו להשליכן לאשפה. (לפי שבאופן זה אין הוא גורם להפסד ישיר לפירות שביעית, אלא בדרך "גרמא", ואין בכך איסור).

וכמו כן, אם ירצה, רשאי להשליכן לאשפה בתוך שקית נילון סגורה היטב, שאז גם כן אינו גורם להם להפסד בידיו ממש. וכל זה דוקא בפירות שביעית ממש, או בקליפות הראויות עדיין למאכל בהמה, אבל קליפות פרי שאינן ראויות אף למאכל בהמה, כגון קליפות גרעינים וגרעיני משמש וכדומה, אף על פי שיש בהם מעט מלחלוחית הפרי, מותר להשליכן כמות שהן לאשפה.

גרעיני פירות שביעית
כשם שקליפות פירות שביעית, יש בהן קדושת שביעית אם הן ראויות למאכל בהמה, כן הדין בגרעיני הפירות, שאם הם ראויים למאכל בהמה, יש לשמור עליהם בקדושת שביעית, ואסור להשליכן סתם כך לאשפה, אלא יש להניחם בשקית ניילון כמו שביארנו.

מים שבישלו בהם פירות שביעית
מים שבשלו בהם פירות שביעית, כגון מרק ירקות, הרי שהמרק כולו קדוש בקדושת שביעית ואסור להפסידו. אבל מים שבשלו בהם תפוחי אדמה וכדומה, שטעמם טפל, אין בהם קדושת שביעית כלל.

פרחים של שביעית
פרחים של שביעית, אין בהם קדושה כלל, אלא שאסור לעסוק בגידולם, אלא במלאכות המותרות בשביעית. ויש להזהר בענין זה שלא לבוא לידי מכשול.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר בכלל לקנות פרחים בשביעית? כ"ב חשון תשע"ה / 15 בנובמבר 2014

יש פרחים עם תעודת כשרות, ומהם מותר לקנות, כי עשו אותם בחוץ לארץ, או בשטח אילת וכדומה, או שהם משדות של גויים, או מהיתר מכירה.

האם פירות הבאים ממחללי שביעית אסורים באכילה? ט"ו חשון תשע"ה / 8 בנובמבר 2014

נחלקו בזה הפוסקים, ולמעשה אינם אסורים, אך אסור לקנותם מהמגדל כי אסור למסור בידו מעות שביעית

האם מותר להשליך בתוך שקית נילון סגורה בלי להמתין שיתעפשו? י' חשון תשע"ה / 3 בנובמבר 2014

יש להקפיד שהשקית תהיה סגורה, ואז מותר להשליכה לאשפה

אפשר לשים את הקליפות בקומפוסט? י' חשון תשע"ה / 3 בנובמבר 2014

אפשר לשים אותם בשקית מנוקבת שיהפכו לקומפוסט, אבל אין לזרוק קליפות למקום שיש בו כבר קומפוסט שעל ידי זה נפסדים מיד עם השלכן.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה