הלכה ליום שני י"ח סיון תשפ"ד 24 ביוני 2024

בייבי סיטר בשבת

שאלה: האם מותר להזמין "שמרטף" (בייבי סיטר) בכדי לשמור על הילדים ביום השבת, ולשלם לה עבור כך מערב שבת או במוצאי שבת, או שיש בכך איסור?

תשובה: בגמרא במסכת בבא מציעא (נח.) מבואר, שגזרו רבותינו שלא לשלם בשבת שכר לפועל, מפני שתשלום השכר על דבר שנעשה בשבת, דומה לעניני מקח וממכר האסור בשבת.

השוכר פועל לשמור לו תינוק
ובתוספתא אמרו, "השוכר את הפועל לשמור לו פרה, לשמור את התינוק, אין נותנין לו שכר שבת". וכן פסקו הרי"ף והרמב"ם והרא"ש, וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך (סימן שו סעיף ד).

ומבואר מכאן, שאסור לשלם לשומר, והוא הדין ל"שמרטף", עבור השמירה ביום השבת, כיון שזהו "שכר שבת", שגזרו רבותינו שלא לשלמו.

שכר שבת בהבלעה
אולם מבואר שם בתוספתא ובדברי הפוסקים, שמותר לשלם שכר שבת ב"הבלעה", כלומר, אם שוכר אדם שומר, כדי שישמור לו על חפציו במשך שבוע, יכול לשלם לו עבור כל ימות השבוע אף על פי שבכלל השבוע גם יום השבת.

ולפיכך הוא הדין לגבי שמרטף, שאם התנו עמה מראש שתשגיח על הילדים במשך כל השבוע וכדומה, ולא מחשבים עמה את שכרה לפי שעות או ימים, אלא בסכום כולל עבור כל הזמן שמוטל עליה לשמור, מותר לשלם לה גם עבור השגחתה על הילדים ביום השבת, שכן זהו שכר שבת "בהבלעה".

אבל אם שכרה מחושב לפי מספר שעות או ימים, אסור לתת לה שכר שבת, וכן אסורה היא לקבל שכר שבת.

לצורך מצוה
אבל, אם הדבר נעשה לצורך מצוה, מותר לשמרטף ליטל שכר על שמירתה, שבאופן זה לא גזרו חכמים. ולכן כתב בספר כנסת הגדולה שנהגו לשלם למיילדות עבור מלאכתן ביום השבת, וכן כתבו הפוסקים שנהגו לשלם לחזנים ולתוקעים בשופר עבור מלאכתם בימי שבתות וימים טובים.

ומכל מקום כתבו הפוסקים, שכל הנוטל שכר עבור מלאכה בשבת, אף על פי שהוא לצורך מצוה, אינו רואה סימן ברכה לעולם מאותו שכר, ולכן כתבו שטוב שיקבלו שכרם בהבלעה, כגון שיקבל החזן את שכרו גם עבור תפילות בימי החול וכדומה. ובספר ילקוט יוסף, הביא הגאון הראש"ל רבי יצחק יוסף שליט"א, ששמע מפי מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שאם נוטל שכר עבור עניין מצוה שנעשה בשבת, טוב שיקנה באותו השכר איזה דבר מצוה, כגון ספרי קודש וכדומה, משום שכיוון שלוקח שכר זה לדבר מצוה, יראה בו סימן ברכה.

ולסיכום: מי ששכר "שמרטף" לשמירת ילדיו, אסור לו לשלם לה את שכרה עבור יום השבת. לכן, יש לסכם מראש, שתשמור על הילדים בזמן נוסף, מלבד יום השבת, והשכר ישולם לה באופן כולל על כל השמירה. וגם היא, כשתבוא לדרוש את שכרה, תאמר שהיא מבקשת שישלמו לה את השכר הכללי, ולא תדרוש שכר עבור יום השבת דוקא. (וראה בחזון עובדיה ח"ו עמוד ג).

שאלות ותשובות על ההלכה

בעניין מש"כ כת"ר כי לדבר מצווה מותר שכר שבת. מן הראוי היה להוסיף כי זהו רק כאשר סוכם הדבר מערב שבת. אם ביקשו בשבת עצמה לכו"ע אין מועיל דבר מצווה, ורק למילדת התירו מחשש סכנה, וכמש"כ הפוסקים. [וכמדומני, כי בחולה שאין בו סכנה דן מרן היכן שהוא וכעת נשכח ממני מקורו]

בברכה,
חנניה שפרן כ"ג סיון תשפ"ד / 29 ביוני 2024

זו הערה נכונה

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה