שאלה: האם מותר להזמין "שמרטף" (בייבי סיטר) בכדי לשמור על הילדים ביום השבת, ולשלם לה עבור כך מערב שבת או במוצאי שבת, או שיש בכך איסור?
תשובה: בגמרא במסכת בבא מציעא (נח.) מבואר, שגזרו רבותינו שלא לשלם בשבת שכר לפועל, מפני שתשלום השכר על דבר שנעשה בשבת, דומה לעניני מקח וממכר האסור בשבת.
השוכר פועל לשמור לו תינוק
ובתוספתא אמרו, "השוכר את הפועל לשמור לו פרה, לשמור את התינוק, אין נותנין לו שכר שבת". וכן פסקו הרי"ף והרמב"ם והרא"ש, וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך (סימן שו סעיף ד).
ומבואר מכאן, שאסור לשלם לשומר, והוא הדין ל"שמרטף", עבור השמירה ביום השבת, כיון שזהו "שכר שבת", שגזרו רבותינו שלא לשלמו.
שכר שבת בהבלעה
אולם מבואר שם בתוספתא ובדברי הפוסקים, שמותר לשלם שכר שבת ב"הבלעה", כלומר, אם שוכר אדם שומר, כדי שישמור לו על חפציו במשך שבוע, יכול לשלם לו עבור כל ימות השבוע אף על פי שבכלל השבוע גם יום השבת.
ולפיכך הוא הדין לגבי שמרטף, שאם התנו עמה מראש שתשגיח על הילדים במשך כל השבוע וכדומה, ולא מחשבים עמה את שכרה לפי שעות או ימים, אלא בסכום כולל עבור כל הזמן שמוטל עליה לשמור, מותר לשלם לה גם עבור השגחתה על הילדים ביום השבת, שכן זהו שכר שבת "בהבלעה".
אבל אם שכרה מחושב לפי מספר שעות או ימים, אסור לתת לה שכר שבת, וכן אסורה היא לקבל שכר שבת.
לצורך מצוה
אבל, אם הדבר נעשה לצורך מצוה, מותר לשמרטף ליטל שכר על שמירתה, שבאופן זה לא גזרו חכמים. ולכן כתב בספר כנסת הגדולה שנהגו לשלם למיילדות עבור מלאכתן ביום השבת, וכן כתבו הפוסקים שנהגו לשלם לחזנים ולתוקעים בשופר עבור מלאכתם בימי שבתות וימים טובים.
ומכל מקום כתבו הפוסקים, שכל הנוטל שכר עבור מלאכה בשבת, אף על פי שהוא לצורך מצוה, אינו רואה סימן ברכה לעולם מאותו שכר, ולכן כתבו שטוב שיקבלו שכרם בהבלעה, כגון שיקבל החזן את שכרו גם עבור תפילות בימי החול וכדומה. ובספר ילקוט יוסף, הביא הגאון הראש"ל רבי יצחק יוסף שליט"א, ששמע מפי מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שאם נוטל שכר עבור עניין מצוה שנעשה בשבת, טוב שיקנה באותו השכר איזה דבר מצוה, כגון ספרי קודש וכדומה, משום שכיוון שלוקח שכר זה לדבר מצוה, יראה בו סימן ברכה.
ולסיכום: מי ששכר "שמרטף" לשמירת ילדיו, אסור לו לשלם לה את שכרה עבור יום השבת. לכן, יש לסכם מראש, שתשמור על הילדים בזמן נוסף, מלבד יום השבת, והשכר ישולם לה באופן כולל על כל השמירה. וגם היא, כשתבוא לדרוש את שכרה, תאמר שהיא מבקשת שישלמו לה את השכר הכללי, ולא תדרוש שכר עבור יום השבת דוקא. (וראה בחזון עובדיה ח"ו עמוד ג).
