הלכה ליום שלישי י"ז טבת תשפ"ב 21 בדצמבר 2021

הליכה בשבת לצורך מוצאי שבת

שאלה: האם מותר ללכת בשבת, לקראת צאתה, לחנות מסויימת (בחוץ לארץ), כדי שמיד בצאת השבת ניתן יהיה להכנס לחנות לקנות איזה דבר?

תשובה: נאמר בספר ישעיה (נח, יג), "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ, עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי, וכו', אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וכו', כִּי פִּי ה' דִּבֵּר".

ופירשו רבותינו במסכת שבת ובמסכת עירובין (שבת קיג. עירובין לח:), "אם תשיב משבת רגלך", שלא יהיה הילוכך של שבת כהילוכך של חול. "עשות חפצך", שלא יהלך אדם בסוף שדהו בשבת לידע מה היא צריכה לאחר השבת. כלומר, אסור לאדם ללכת לשדה שלו בשבת, כדי לראות מה יצטרך לעשות בה לאחר השבת, לחרוש ולהשקות וכדומה.

ומסיים הפסוק, "כי פי ה' דיבר", כלומר, דין זה, שאסור לאדם להלך בשדהו בשבת, אינו גזירת חכמים, אלא איסור ממש, כי כן צוה ה' למשה רבינו בהר סיני, ומאז היה הדבר בגדר "הלכה למשה מסיני", עד שבא הנביא ישעיה וכתב את הדברים בפירוש. (חזון עובדיה חלק ששי עמוד א).

ומכאן אנו למדים, שאסור לאדם ללכת בשבת ולעמוד סמוך לחנות כלשהי על מנת לקנות בה מיד לאחר השבת. ואפילו אם אין הוא נושא עליו מעות (כסף) כדי לקנות, בכל זאת הדבר אסור, כי הדבר ברור שטעמו שעומד שם, הוא בכדי להכנס לחנות מיד לאחר השבת, והקניה בשבת היא ענין האסור בשבת, ולכן אסור לעשות כן. ורק לאחר צאת השבת, יוכל ללכת ולעשות רצונו.

ויש להוסיף, שאם כוונת אותו אדם לקנות איזה דבר לצורך מצוה, כגון לצורך הכנסת כלה וכיוצא בזה, מותר להתכונן בשבת כדי לקנות במוצאי שבת. שהרי נאמר "עשות חפצך ביום קודשי", שאסור לאדם לעשות את "חפציו", כלומר, עניניו הפרטיים, אבל "חפצי שמים", כלומר, ענין שהוא לצורך מצוה, מותר.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום
האם מותר לנסוע במוצאי שבת באוטובוס שיצא מהתחנה המרכזית בשבת ?
האם יש הבחנה אם הנסיעה לצורך מצווה ?
תודה. י"ז טבת תשפ"ב / 21 בדצמבר 2021

 המיקל לנסוע בו במקום צורך גדול מיד לאחר צאת השבת, יש לו על מה לסמוך. ומכל מקום ראוי ונכון להחמיר שלא לנסוע בו עד שיעבור שיעור הזמן הדרוש לו כדי להגיע לאותו מקום, באופן שלא יהנה ממה שנסע בשבת. (ילקוט יוסף שבת ג עמ' קו. הלכה ברורה סי"ח). 

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה