הלכה ליום שני ט' טבת תשפ"ב 13 בדצמבר 2021

נטילת ידיים על מעט לחם

שאלה: בחתונה שהשתתפתי, לפני החופה, אחד המשתתפים טעם מעט לחם עם סלאט, ללא נטילת ידיים. ואמר שהוא עושה כן על פי ההלכה. האם באמת הוא עשה כדין?

תשובה: מצוה מדברי סופרים (כלומר, תקנת חכמים), ליטול את הידיים לפני סעודה שאוכל בה פת. ובמשנה במסכת עדיות (פרק ה) שנינו, שנידו רבותינו את רבי אליעזר בן חנוך, שפקפק בתקנת נטילת ידיים, ואף שפקפק על תקנת חז"ל מפני קושיות שהיו לו על טעם התקנה, בכל זאת נידו אותו, כיון שמצוה לשמוע לדברי חכמים.

והנה החיוב ליטול ידיים, הוא דוקא כשבא לאכול סעודה עם פת לחם. (או כשבא לאוכל דבר שטיבולו במשקה), כמבואר בדברי הרמב"ם (פ"ו מהלכות ברכות ה"א) ובשלחן ערוך (סימן קנח).

וכתב מרן הבית יוסף בשם הרוקח, שעל פת פחות מכזית, כלומר, פחות מעשרים ושבעה גרם, אין צריך נטילת ידיים. והביא ראיות לדבריו מהתלמוד.

ומרן השלחן ערוך הביא את דברי הרוקח בשלחן ערוך בזו הלשון: אם אוכל פחות מכזית, "יש מי שאומר" שאינו צריך נטילה. עד כאן.

והנה, מה שכתב מרן ש"יש מי שאומר" שאינו צריך נטילה, אין זה משום שמרן סובר שאין הלכה כדברי הרוקח, אלא שכך דרכו של מרן בשלחן ערוך, שכל דין שלא כתב אותו שום פוסק, ורק פוסק אחד הביאו, מרן כותבו בלשון "יש מי שאומר".

ומבואר אם כן שלדעת מרן השלחן ערוך, מי שאוכל פחות מעשרים ושבעה גרם פת, אינו חייב ליטול את ידיו.

ואמנם יש מרבותינו האחרונים שדחו את דברי מרן הבית יוסף, וכתבו להחמיר ליטול את ידיו גם בפחות מכזית פת. אולם מרן החיד"א בספר ברכי יוסף (ס"ק ד) הביא בשם הרשב"ץ שכתב בפירוש כדברי הרוקח, שכל שאוכל פחות מכזית פת, אינו צריך ליטול את ידיו. ודחה את כל קושיות האחרונים על מרן הבית יוסף.

ולכן העיקר להלכה, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבעה גרם פת, אינו חייב ליטול ידיו. וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו הליכות עולם חלק ראשון (עמוד שטז).

שאלות ותשובות על ההלכה

איך מברכים על הפת כ- 27 גרם?? המוציא? והאם צריך ברכת מזון? י"ג טבת תשפ"ב / 17 בדצמבר 2021

אם אוכלים פחות מ27 גרם, מברכים המוציא, אבל לא ברכת המזון.

אם אוכל לחם פחות מכזית ללא נטילה עדיין צריך לברך המוציא? אפילו שלא עשה נטילה? ומה עם ברכה שלאחר מכן? י"ט ניסן תשע"ח / 4 באפריל 2018

גם על פחות מכזית צריך לברך המוציא, אף על פי שלא נטל ידיו. ואינו מברך ברכת המזון.

ואם נמשך בסעודה ורוצה לאכול יותר מ 27 גרם לחם? כ"ה סיון תשע"ד / 23 ביוני 2014

כאשר רואה שעומד לאכול יותר מכזית, יקום מיד ויטול את ידיו.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה