שאלה: מה מקור הפסוק : "ברוך שם כבוד מלכותו ועד", ומדוע אומרים אותו בקריאת שמע?
תשובה: אחרי קריאת הפסוק הראשון של קריאת שמע, יש לומר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". ומקור פסוק זה, מבואר במסכת פסחים (דף נו.), אמר רבי שמעון בן לקיש, נאמר בתורה, "וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו, וַיֹּאמֶר, הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים", מכאן שביקש יעקב אבינו לגלות לבניו את קץ הגאולה (את יום הגאולה האחרונה שאנו מצפים לה). ונסתלקה ממנו שכינה. (כלומר, הסתלקה ממנו רוח קדשו, ונמנע ממנו לגלות לבניו את קץ הימין). כשראה כאן יעקב אבינו, חשב לעצמו, מדוע נסתלקה ממנו השכינה? והתחיל לחשוש, שמא אחד מבניו אינו צדיק, ולא כל בניו הם אבותיהם של ישראל. כשם שלאביו יצחק, היה את עשיו, ולסבו אברהם, נולד ישמעאל, ואם כן אולי גם הוא, יעקב, אחד מבניו אינו כשר להוליד את ישראל. וחשב יעקב אבינו שאולי מטעם זה אין הוא יכול לגלות בפני בניו את הקץ.
אמרו לו בניו ליעקב אבינו, "שמע ישראל" (כלומר, שמע אבינו, שהיה שמו ישראל), "ה' אלהינו ה' אחד", אמרו לו, כשם שאין בלבך אלא ה' אחד, כך בלבנו אין אלא ה' אחד. באותה שעה פתח יעקב אבינו ואמר, "ברוך, שם כבוד מלכותו, לעולם ועד".
כשתקנו את סדר התפלה, רצו רבותינו שיאמרו בקריאת שמע גם את הפסוק שאמר יעקב אבינו, "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", אולם אמרו, מה נעשה? אם נאמר את הפסוק, הרי לא משה רבינו אמר אותו. (שהרי הפסוק אינו מוזכר בתורה), ואם לא נאמר אותו, הרי יעקב אבינו אמר אותו (כלומר, סוף סוף יעקב אבינו אמר את הפסוק, ורצו לאמרו). התקינו שיהיו אומרים אותו בחשאי. עד כאן לשון הגמרא.
ואמרו עוד רבותינו במדרש (רבה, דברים פרשה ב, סימן לו), בשעה שעלה משה למרום, שמע את מלאכי השרת שהיו אומרים לפני הקדוש ברוך הוא "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", והורידו לישראל. ומכיון שפסוק זה כביכול שייך למלאכי השרת, לכך אומרים אותו בלחש, ורק ביום הכפורים שדומים ישראל למלאכי השרת, אומרים אותו בקול רם.
באמירת "ברוך, שם כבוד מלכותו, לעולם ועד," יש להזהר מאד בפיסוק התיבות (המילים) הנכון. ובפרט להפסיק בין אמירת "ברוך" לאמירת "שם". ויש לומר: ברוך, שם כבוד מלכותו, לעולם ועד. וכמו שכתב בשו"ת יכין ובועז (ח"ב סימן מב), בזו הלשון: "וכן שמענו מפי אדוני אבי מורי הרב ז"ל, והיה גוער במי שסומך (שאינו שוהה מעט בין) "ברוך" ל"שם". ואדוני אחי הרב רבי צמח ז"ל, היה מכה על התיבה למנוע העם שלא יסמכו ברוך לשם. וגם במחזור אשר בכתיבת יד אדוני זקני הרשב"ץ, רשום פסיק אחר תיבת ברוך.
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (הכ"מ), היה מזהיר על כך תמיד בשיעוריו. כשם שהזהירו על כך רבינו הרשב"ץ ובנו הרשב"ש (רבי שמעון בן רבי צמח ורבי שלמה בן רבי שמעון). וראה בשו"ת יביע אומר חלק ח, (אורח חיים סימן יא).
