הלכה ליום שלישי י"ז טבת תשפ"ג 10 בינואר 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

משה בן יוסף ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

המשפחה

תליית בגדים יבשים בשבת

בהלכה הקודמת, ביארנו שאסור לתלות בגדים רטובים בשבת על מנת לייבשם, ודבר זה אינו אסור מן התורה, אלא מתקנת חכמים שתקנו שלא יעשו כן בכדי שלא יבאו לחשוד באותו אחד התולה בגדיו בשבת, שכיבס את הבגדים בשבת.

ועתה עלינו לדון, אם יש איסור לתלות בשבת בגדים שהם יבשים כבר, או שאין בזה איסור.

ובענין זה דן הגאון רבינו יוסף חיים, וכתב שאפילו בגדים יבשים אסור לשטוח (לתלות) בשבת על גבי חבלי הכביסה, שהרי הרואים אינם יודעים אם הבגד הוא יבש או רטוב, ויבואו לחשוד באותו אדם שתלה את בגדיו, שבודאי כיבסם בשבת. או יחשדוהו שהבגד מכובס רק בחלקו, שהיה עליו כתם והוא כיבסו לבדו, ואחר כך תלה את הבגדים. לפיכך אסור לתלות בשבת גם בגדים יבשים. וכדברי רבינו יוסף חיים, פסק לפני שנים רבות הגאון הראש"ל רבינו יצחק יוסף שליט"א, בספר ילקוט יוסף חלק ג, שיש להחמיר שלא לתלות אפילו בגדים יבשים לגמרי בשבת, משום מראית העין.

השגת מרן זצ"ל על דברי רבי יוסף חיים זצ"ל
אולם אחר הדברים האלה, מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, בספרו הליכות עולם חלק ג, העיר על דברי רבינו יוסף חיים, מדברי המגן אברהם, שכתב שדוקא כאשר הבגדים רטובים ממש, אז אסור לשוטחם שיתיבשו, אבל אם הבגד אינו רטוב, לא גזרו חכמים שלא לשטחו לייבוש בשבת. שאין זה בכלל הגזירה כלל ועיקר. וכן משמע מדברי עוד רבים מגדולי האחרונים, שאף אם יש לאסור תליית בגדים שהם רטובים אפילו בחלק קטן מהם, מכל מקום בגד שאינו רטוב בכלל אין לאסור לשטחו בשבת, אפילו אם עושה כן באותו אופן שהוא שוטח את הבגדים לייבוש.

וכן משמעות הדברים, במה שאמרו רבותינו "לא ישטח אדם כליו בשבת אפילו מן הזיעה", משמע דוקא אם הם רטובים מעט אז אסור לשוטחם, אבל אם הם אינם רטובים כלל, מותר לשוטחם. ומכל מקום המחמיר לכתחילה לחוש לדעת רבי יוסף חיים ולתלותם באופן אחר שיהיה ניכר שאינו בא לייבשם, תבא עליו הברכה. וכן פסק הגאון הראש"ל בספר ילקוט יוסף.

ולסיכום: מותר לתלות בשבת בגדים שאינם רטובים כלל.

שאלות ותשובות על ההלכה

ממש מבלבל עניין מראית העין, אם תליתי בגד ערב שבת וראו אותי מוציא לאחר כניסת שבת זה גם נכנס למראית עין כי מאיפה יודעים ממתי תליתי
כנ"ל לגבי בגדים יבשים, מאיפה ידעו שאני תולה בגדים שהם לא רטובים? המראית עין עדין קיימת.
הרי נאמר והייתם נקיים מה' ומישראל י"ח טבת תשפ"ג / 11 בינואר 2023

מה שגזרו חז"ל, זה מה שיש להזהר, ואי אפשר לחשוב כל הזמן על אפשרויות של מראית העין כי לא יהיה לדבר סוף.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה